מהי הפרדת רשויות?

עקרון הפרדת הרשויות הוא מושג יסודי בתיאוריה הפוליטית, שנועד למנוע את ריכוז הכוח ברשות אחת. הוא מחלק את תפקידי וסמכויות השלטון לענפים נפרדים, כל אחד עם אחריות ומגבלות משלו. הרשות המבצעת, המחוקקת והמשפטית.

בסיס עיקרון הפרדת הרשויות ניצבת התפיסה לפיה הגוף המכונה "המדינה" הוא בעצם לא יישות אחת, אלא שלוש יישויות נפרדות.

להלן דוגמאות לאופן שבו פועל עקרון הפרדת הרשויות בארצות הברית, בריטניה וצרפת:

הפרדת רשויות בארצות הברית:

הזרוע המבצעת: הנשיא משמש כראש הרשות המבצעת, האחראי על אכיפת חוקים, הובלת הצבא וניהול ענייני חוץ. דוגמאות לסמכותיו הביצועית כוללות הוצאת צווים ביצועיים, מינוי פקידים פדרליים וניהול מו"מ לאמנות בינלאומיות.
הזרוע המחוקקת: הקונגרס (המורכב מהסנאט ובית הנבחרים) אחראי על חקיקת החוקים. הם מציעים, דנים ומצביעים על הצעות חוק ותקציבים, ויכולים לעקוף וטו נשיאותי ברוב קולות של שני שלישים.
הזרוע השיפוטית: בית המשפט העליון ובתי משפט פדרליים אחרים מרכיבים את הענף השיפוטי. תפקידם לפרש וליישם את החוק, להבטיח שהחוקים יהיו חוקתיים.

הפרדת הרשויות בבריטניה (הממלכה המאוחדת):

הזרוע המבצעת: ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת. עם זאת, השיטה של ​​בריטניה היא דמוקרטיה פרלמנטרית, והכוח הביצועי מרוכז בראש הממשלה ובקבינט, המורכבים מחברי פרלמנט ממפלגת הרוב.
הזרוע המחוקקת: הפרלמנט הבריטי, המורכב משני בתים – בית הנבחרים ובית הלורדים – שניהם אחראיים על חקיקת החוקים. בית הנבחרים מחזיק בסמכות המחוקקת העיקרית, שכן הוא מורכב מחברי פרלמנט נבחרים.
הענף השיפוטי: בבריטניה יש מערכת משפט מקובל, והרשות השופטת שלה בלתי תלויה ברשות המבצעת והמחוקקת. .

הפרדת הרשויות בצרפת:

הזרוע המבצעת: נשיא הרפובליקה הצרפתית הוא ראש המדינה ומוביל את הרשות המבצעת.
הזרוע המחוקקת: הפרלמנט הצרפתי הוא דו-קומתי, המורכב מהאסיפה הלאומית והסנאט.
הענף השיפוטי: הרשות השופטת בצרפת היא עצמאית ומורכבת מרמות שונות של בתי משפט, כאשר ה-Cour de Cassation (Cour de Cassation) משמש כבית המשפט העליון. תפקידה של הרשות השופטת הוא לפרש וליישם את החוק ולהבטיח את התאמתו לחוקה.

בעוד שעיקרון הפרדת הרשויות נועד לשמור על מערכת של בלמים ואיזונים למניעת שימוש לרעה בכוח, בפועל, המידה שבה ענפים אלה נשארים נפרדים לחלוטין יכולה להשתנות בין מדינות בשל המערכות הפוליטיות הספציפיות שלהן וההתפתחויות ההיסטוריות.

הפרדת הרשויות בישראל:

הפרדת הרשויות בישראל אינה מלאה כיוון שהממשלה שולטת בכנסת כמעט באופן מוחלט. בישראל לא התפתח נושא של ״שני בתים״ בפרלמנט ולא נושא של ייצוג איזורי כך שבאופן מעשי אין הפרדה מלאה בין שלושת הרשויות.