מה ההבדל בין ג׳ודו לקראטה?

מה ההבדל בין ג׳ודו לקראטה?
כמה אהבתם?

קראטה וג'ודו הן אומנויות לחימה ממוצא יפני. לשתיהן יש מאפיינים שונים. בעוד ג 'ודו יכול להיקרא אמנות לחימה רכה בעיקר בשל תמרונים של הגוף נגד היריב, קראטה ניתן להגדיר כאמנות לחימה קשה שבו המכות ניתנות על הגוף של היריב.

מי שמתאמן הקראטה יפגע ביריב בעוד שמישהו שמתרגל את ג'ודו ישתדל לזרוק אותו. איש קראטה יכה את האדם עד כניעה, בעוד שאיש ג'ודו יתמודד, יעטוף או יכשיל ליריב, המאמץ מכוון להפיל את היריב על הגס.

אנשי הקראטה לוקחים את האנרגיה שלו מ״אמא אדמה״ ומשתמש בו נגד היריב שלו בצורה של חסימות והתקפות נגד, ואילו בג'ודו  כל האנרגיות מושקעות לעבר כדור הארץ על ידי הטלת היריב למטה. בקראטה, המטרה להרוויח נקודות עבור בעיטות וחבטות, ואילו הנקודות ג 'ודו ניתנות על אחיזה ועל זריקת היריב שלך (כמו בהיאבקות) . בג'ודו הגוף ומשקלו וכיצד הוא מאוזן מולו-היריב קובעים את מהלך הקרב, ואילו בקראטה, הידיים משמשות לקצוץ ולרגליים לבעוט ביריב שלך.

קראטה היא צורה תוקפנית ותוקפנית של אומנות לחימה, בעוד שג'ודו הוא צורה הגנתית בלבד של אמנות לחימה. קראטה כדרך לחימה היא דרמטית למדי, בניגוד לג'ודו, שעיקרה להתמודד. בקראטה מצד שני התהליך של לחסום מכות או להנחית אותם על אנשים אחרים, או חפצים (כמו לנפץ לוחות וחפצים) נראה מרהיב למדי. אין זה פלא שג'ודו אינו מופיע הרבה בסרטים, קראטה מאוד נפוץ בסרטים. דוגמה היא סדרת קראטה קיד של סרטי הוליווד.

ג'ודו וקראטה מסמלים בדרך זו שתי גישות שונות לחלוטין כלפי אמנות הלחימה. בג'ודו הלחץ אינו על כוח פראי או כוח גרידא. זה צריך לעשות יותר עם יחס הגנה עדין אך יציב שבו הגוף שלך ואת הדרך בה הוא יציב ומאוזן מול היריב מאפשר לך לקבל את היד העליונה. קראטה מצד שני היא גישה ישירה ועיסוק שבו אתה חוסם באומץ את המהלכים של היריב לתקוף אותו במרץ עם הידיים והרגליים.

ג׳ודו

ג'ודו ביפנית = יד רכה. כבר במקור, פיתחו היפנים אומנות לחימה זו למטרה ספורטיבית ולא כפרקטיקת לחימה, ולכן בג'ודו אסור לתת אגרופים ובעיטות, ובאופן כללי, זוהי אומנות לחימה מאוד אלגנטית ומאוד מחושבת.

בג'ודו נעשה שימוש בכוחו של היריב כנגדו, כאשר המטרה היא להכניע אותו. ישנם שני סוגים של הכנעת היריב- הראשון הוא שיודה על כניעה (לאחר חניקתו או נעילת ידו), והשני הוא על ידי הפלתו על הגב.

קראטה

קראטה ("היד הריקה"), הוא אומנות לחימה בעלת מסורת יפנית ארוכה. הלחימה מתבצעת בעזרת הידיים והרגליים, ולמרות הדעה הרווחת, בקראטה השימוש בנשק אסור – מכאן גם מגיע השם "היד הריקה".

מסורת הקראטה דוגלת בדרך חיים שמכבדת את האומנות – החל מההתנהגות על מזרן האימונים, ועד להתנהגות בחיי היום יום.

הקראטה שימש כפרקטיקת לחימה ולא כספורט, אך לאט לאט  הוא נכנס לתחום התחרותי, וכיום מתקיימות תחרויות קראטה בכל קצוות העולם.

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*