חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים במעמדם, בתוכנם ובמבנהם.
חוקי היסוד נועדו לבטא את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והם מגדירים את שיטת השלטון, סמכויות שלוש זרועות השלטון, היחס ביניהן ועוד.
כמה חוקי יסוד יש במדינת ישראל?
חוקי היסוד של מדינת ישראל הם שלושה עשר חוקים מעין-חוקתיים של מדינת ישראל, וחלקם ניתנים לשינוי רק בהצבעת רוב בכנסת (חלוי בחוק ובסעיף)
רבים מהחוקים הללו מבוססים על חירויות הפרט שהותוו במגילת העצמאות . חוקי היסוד עוסקים בגיבוש ובתפקידם של המוסדות העיקריים של המדינה, וביחסים בין רשויות המדינה. הם גם מגנים על זכויות האזרח של המדינה, אם כי חלק מהזכויות הללו היו מוגנות קודם לכן על פי המשפט המקובל על ידי בית המשפט העליון של ישראל.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נהנה ממעמד על-משפטי, המעניק לבית המשפט העליון סמכות לפסול כל חוק הסותר אותו, וכן הגנה מפני תקנות שעת חירום.
חוקי היסוד נועדו להיות חלק מחוקה ישראלית עתידית, אך הנושא נדחה מאז 1950 בעיקר משום התנגדות של המלפגות החרדיות (שבעיקר התנגדו למושג ״כל בני האדם נולדו שווים״
מאז, חוקי היסוד פועלים כחוקה דה פקטו עד לשילובם העתידי בחוקה רשמית. ישראל היא אחת משש מדינות (יחד עם קנדה, ניו זילנד, סן מרינו, ערב הסעודית ובריטניה) הפועלות על פי חוקי יסוד שאינם בקודקס של חוקה ועל-בסיס תקדימים של בית המשפט.
החוקה הישראלית לפני 1992
בשנת 1950 הגיעה הכנסת הראשונה למה שנקרא החלטת הררי. במקום לנסח חוקה מלאה לאלתר, הם החליטו לדחות את הדיון וחייבו את ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לנסח את חוקי הייסוד כדי לאגדם פרקים פרקים ולחוקה עתידית
בין השנים 1958-1988 חוקקה הכנסת תשעה חוקי יסוד, כולם נוגעים למוסדות המדינה.
סמכות הביקורת השיפוטית אינה מטופלת בחוק יסוד: הרשות השופטת, או במקום אחר בחוקי היסוד של ישראל.
לפני 1992 דחה בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, הזדמנויות מרובות לתבוע את סמכות השיפוט. מיד לאחר הקמתה של ישראל, בפרשת זיו משנת 1948 פסק בית המשפט שהוא יכול לפרש את הכרזת העצמאות של ישראל כמסמך החוקתי של האומה, ובשנת 1970 אישר בית המשפט עיקרון זה בפרשת רוגוזינסקי. ] בפרשת רוגוז'ינסקי, בית המשפט הרחיק לכת ושלל מעצמו במפורש את הזכות לביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה של הכנסת.
עם זאת, סמוך למועד פרשת רוגוזינסקי, החל בית המשפט להצביע על עמדה שונה בכל הנוגע לביקורת שיפוטית על חוקים וחוקי יסוד.
פרשת רוגוזינסקי – 2 זוגות קיבוצניקים נישאו בנישואים אזרחיים בנוכחות עו"ד. בבואם למשרד הפנים סירב הפקיד להכיר בנישואיהם בטענה שלא נישאו ברבנות ולכן נישואיהם אינם תקפים. הזוגות תבעו את שר הפנים בבג"צ על הפרת חופש הדת והמצפון, המוגדרים בחוקה ובהכרזת העצמאות.
הכרזת העצמאות הייתה חסרת תוקף משפטי ב1970- ולכן אע"פ שהיא כוללת דרישה לשוויון ולחופש דת אין היא מהווה חוק ולכן אינה מחייבת את משרד הפנים.
פס״ד ברגמן – עתירתו של מר ברגמן כונונה נגד חוק שחוקק בכנסת על פיו רק מפלגות קיימות המכהנות בכנסת תקבלנה מימון מפלגות (ולא מפלגות חדשות). לטענת ברגמן החוק סותר את חוק יסוד הכנסת שבסעיף 4 שלו מופיע עקרון השוויון: "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות״
בהחלטתו משנת 1969, קיבל בית המשפט העליון במשתמע את סמכות הביקורת השיפוטית המהותית בית המשפט ביסס את סמכותו לבטל את החוק בשל שעיקרון השוויון הוא עקרון יסוד בשיטה – שלאמתו של דבר יכול להתקיים גם בלי להישען על סעיף בחוקה כתובה, שהרי הוא "מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו"
המהפכה החוקתית של 1992–1995
בשנת 1992 העבירה הכנסת את שני חוקי היסוד הראשונים הנוגעים לזכויות אדם ולבסיס סמכויות הביקורת השיפוטית שהוכרזו לאחרונה של בית המשפט העליון. אלו הם "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד: חופש העיסוק" שני חוקי היסוד מכילים סעיפים האוסרים על פגיעה בזכויות שהם מונים, "למעט חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנחקק למטרה ראויה, ובמידה שאינה גדולה מהנדרש".
החוקים הללו התקבלו בהצבעות של 32–21 ו-23–0 בהתאמה ואח״כ (ב1994) אושררו ברוב של 0-75.
המהפכה (מה שקרוי המהפכהה משפטית) מתחוללת באמצעות הילכת בנק המזרחי, המנוסחת למעשה בפס"ד של השופט אהרון ברק.
בפס״ד זה נקבע למעשה כי מעתה ואילך לא ניתן לחוקק חוק רגיל שאינו עומד במגבלות פיסקת ההגבלה.
מהי פסקת ההגבלה?
"פסקת ההגבלה" היא ההוראה הקבועה בסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק וסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובעת כי:
" אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה / בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת …"
לפסקת ההגבלה יש שתי השלכות חשובות: ראשית, היא המקור ממנו שאב בית-המשפט העליון את סמכותו לפסול חוקים של הכנסת. עיקרון זה עוצב בפסק הדין בעניין בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי המוכר גם כפסק הדין בעניין "חוק גל".
האם ואיך ניתן לפסול חוק רגיל (לא חוק יסוד)?
מכאן ואילך בדיקת תוקפו של חוק מתבצעת כדלהלן:
- נבדק האם החוק פוגע בזכות יסוד המעוגנת בחוק היסוד?
- נבדק האם הפגיעה עומדת בתנאיה של פיסקת ההגבלה?
- על סמך בדיקות 1 – 2 יקבע הסעד שיעניק בית המשפט במקרה שהתשובה ל2 השאלות הקודמות חיובית, הוא: ביטול החוק.
האם ואיך ניתן לפסול חוק יסוד?
אין בחוקי היסוד התייחסות מפורשת לסמכות של בית המשפט העליון לפסול חוקים רגילים או חוקי יסוד. זה לא מצב ייחודי לישראל. לשם השוואה, גם בחוקה האמריקאית לא כתוב בשום מקום שיש לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים רגילים אך הוא עושה זאת.
כמו שראינו, בית המשפט יכול לפסול (וגם פסל) חוקים רגילים.
ההבדל בין חוקת ארה"ב לחוקי היסוד שלנו הוא שחוקת ארה"ב התקבלה כחוקה עם מעמד גבוה יותר מלכתחילה לעומת חוקי היסוד שלנו וכדי לשנות או להוסיף לחוקה צריך רוב גבוה יותר
גם אם נקבל שיש לחוקי היסוד מעמד עליון על חוקים רגילים זה רק מכוח ההסכמה של מחוקקיהם שהם נעלים על חוקים רגילים (ולכן יהיה אפשר לבטלם ברוב רגיל ) ומכאן שחוק יסוד אחר לא יכול להיות מבוטל מכוח פסיקת בית המשפט על סמך חוק יסוד המדובר שהרי אינו נעלה ממנו