מה ההבדל בין שיעים וסונים?

למרות ששתי הכתות העיקריות באסלאם, הסונית והשיעית, מסכימות על רוב האמונות והפרקטיקות הבסיסיות של האסלאם, הפיצול המר בין השתיים מתחיל 1400 מאות שנים אחורה. החלוקה החלה במחלוקת מי צריך לרשת את הנביא מוחמד כמנהיג האמונה האסלאמית שהציג.

כיום, כ-85% מתוך כ-1.5 מיליארד המוסלמים ברחבי העולם הם סונים, בעוד ש-15% הם שיעים. בעוד השיעים מייצגים את רוב האוכלוסייה באיראן, עיראק, בחריין ואזרבייג'ן ורבים בלבנון, הסונים הם הרוב ביותר מ-40 מדינות אחרות, ממרוקו ועד אינדונזיה.

למרות ההבדלים ביניהם, סונים ושיעים חיו זה לצד זה בשלום יחסי במשך רוב ההיסטוריה. אבל החל מסוף המאה ה-20, הפילוג העמיק, והתפוצץ לאלימות בחלקים רבים של המזרח התיכון, כאשר מותגים קיצוניים של האיסלאם הסוני והשיעי נאבקים על עליונות דתית ופוליטית כאחד.

על שיעים וסונים

מי הם הסונים?

הרוב הגדול של המוסלמים בעולם, יותר מ -1.5 מיליארד מוסלמים, הוא סונים – מעריכים כי שבין 85% ל -90%. מהם נמצא במזרח התיכון,

הסונים מהווים 90% או יותר מאוכלוסיית מצרים, ירדן וסעודיה.

הסונים רואים את עצמם כענף האורתודוקסי של האיסלאם.  הם מוסלמים השייכים לפלג המרכזי באיסלאם הנקרא "איסלאם סוני".

השם של הפלג נלקח מהשם "סונה" (שפירושו: נוהג, אורחות חיים), והכוונה היא לאורחות החיים של אבות השבט שיש לחקותם.
השם "סוני" נגזר מהביטוי "אהל אל-סונה", או "אנשי המסורת". המסורת במקרה זה מתייחסת לשיטות המבוססות על מה שהנביא מוחמד אמר, עשה, הסכים או גינה.

כל המוסלמים מונחים על ידי הסונה, אך הסונים מדגישים את עליונותה. השיעים מונחים גם על הסונה וגם על ידי חוכמת צאצאי מוחמד באמצעות חתנו ובן דודו, עלי.
האמונה הסונית מונחית על ידי ארבעה עקרונות משפט, שכל אחד מהם שואף לפתח יישומים מעשיים של הסונה.

בפלג של האסלאם הסוני קיימים מספר קבוצות דתיות קיצוניות, עם נטייה לטרור איסלאמי סוני ביניהן: אל-קאעידה, דאעש ("המדינה האסלאמית") חמאס. קבוצות אלו נחשבות לקיצוניות בפלג הסוני.

מי הם השיעים?

השיעים מהווים כ -10% מכלל המוסלמים, ובעולם מספרם נאמד בין 154 ל -200 מיליון. השם של הזרם נלקח מהמילה "שיעה" (סיעה).

מוסלמים שיעים נמצאים כרוב מספרי באיראן, עיראק, בחריין, אזרביג'אן, ולפי כמה הערכות, גם בתימן. יש גם קהילות שיעיות גדולות באפגניסטן, הודו, כוויית, לבנון, פקיסטאן, קטאר, סוריה, טורקיה, ערב הסעודית והאיחוד האמירויות.
בהיסטוריה האסלאמית הקדומה, השיעים היו תנועה – "שיט עלי" או "מפלגת עלי". הם רואים ב"עלי אבי טאלב" (שהוא בן דודו של מוחמד), את היורש הבלעדי של מוחמד הוא יורשו החוקי של הנביא מחמד כמנהיג והאימאם של הקהילה המוסלמית בעקבות מותו של מוחמד בשנת 632. , כלומר לא מכירים בשאר היורשים.
עלי נרצח בשנת 661 לאחר חמש שנות ח'ליפות שודעה במלחמת אזרחים. בניו, חסן וחוסיין, נמנעו ממה שנראה להם כזכות לגיטימית של הצטרפות לח'ליפות.  למעשה, האיסלאם השיעי נחשב לכת, אשר מיוחסת לבנו של עלי – חוסין, לאחר שנרצח ביחד עם עשרות מבני משפחתו בעירק על ידי הצבא הסוני.

חסן, על פי האמונה, הורעל בשנת 680 על ידי מוואיה, הח'ליף הראשון של השושלת האומיית הסונית, ואילו חוסיין נהרג בשדה הקרב על ידי אומאים בשנת 681. אירועים אלה הולידו את הרעיון השיעי של מות הקדושים ואת הטקסים של האבל.

קרב כרבלא ומשמעותו המתמשכת

בשנת 681, בנו של עלי, חוסיין, הוביל קבוצה של 72 חסידים ובני משפחה ממכה לכרבלא (עיראק של היום) כדי להתעמת עם הח'ליף המושחת יזיד משושלת אומיאדה. צבא סוני עצום חיכה להם, ובתום התמודדות של 10 ימים עם מאבקים קטנים יותר, חוסיין נהרג ונערף, וראשו הובא לדמשק כמחווה לח'ליף הסוני.

מותו של חוסיין, ומותו של כל בני משפחתו של מוחמד שנותרו בחיים, בשעה כרבלא לא גרמו לחיסול הכת אלא במקום זאת, מות הקדושים של חוסיין בכרבלא הפך לסיפור המרכזי של המסורת השיעית, והוא מונצח מדי שנה כאשורה, התאריך החגיגי ביותר בלוח השנה השיעי.

חג העשוראא המוסלמי מביא למוקד את ההבדלים בין השיעים והסונים.

מדי שנה, מיליוני עולי רגל שיעים מבקרים במקדשו של אחד הדמויות הנערצות ביותר שלהם – חוסין, נכדו של הנביא מוחמד – כדי להתאבל על יום השנה למותו של חוסין ביום העשוראא. בעוד שאשוראא קדושה לכל המוסלמים, היא חשובה במיוחד לשיעים, וממחישה כמה מההבדלים בין השיעים למוסלמים הסונים.

העשוראא הוא היום העשירי למוחרם, החודש הראשון בלוח השנה האסלאמי. עבור מוסלמים סונים, עשוראא מציין את היום בו משה וישראל ניצלו מפרעה על ידי אלוהים שהעבירה דרך הים. עבור המוסלמים השיעים זה מציין את היום בו הוסיין בן חאלין בן עלי, נכדו של הנביא האיסלאמי מוחמד, נרהרג בקרב קרבאלה. העשוראא הוא יום קדוש מרכזי ואירוע לעלייה לרגל באיסלאם השיעי וכן יום צום מומלץ אך לא מחייב באסלאם הסוני.

עשוראא מסמן את שיאו של זיכרון וההנצחה השנתית למותם של חוסיין ומשפחתו ותומכיו בקרב קרבאלה ב- 10 מוהרא"ש בשנת 61 להאג'רה ( 10 באוקטובר 680 לספירת הנוצרים). האבל על האירוע החל כמעט מיד לאחר הקרב. אלגוריות פופולריות נכתבו על ידי משוררים לציון קרב קרבאלה.

השיעים מציינים את יום עשוראא כיום אבל על מותו של חוסיין בקרבלא, מותו של היורש הראוי למוחמד. מנהגי האבל כוללים תהלוכות שבהן קורא הקהל בשמו של חוסיין. יש שיעים שאף מצליפים בעצמם או פוצעים את עצמם עד זוב דם לאות אבל ולאות חרטה על כך שאבותיהם לא מנעו את הטבח בחוסיין

סיכום ההבדלים בין שיעים לסונים

שיעים וסונים אמנם שניהם מגיעים מדת האסלאם, אך רבים ההבדלים ביניהם:

• שיעים קיבלו את הנהגתו של עלי, בעוד הסונים דחו אותו.
• הסונים מוערכים כ-87-89% מהאסלאם (כ-מיליארד ו-170 מיליון בעולם), בעוד השיעים מוערכים כ-11-12% מהאסלאם (כ-200 מיליון בעולם).
• הסונים נחשבים למתונים מהשיעים מבחינת השפעה דתית ומדינית.
• הסונים הם רוב במרבית הקהילות המוסלמיות (דרום-מזרח אסיה, סין, דרום אסיה ואפריקה), וגם במרבית מהמדינות המוסלמיות, לעומת השיעים שהמהווים רוב באיראן, עיראק ובבחריין, וכן גם מהווים חלק קטן בלבנון.
• הסונים מתנגדים לשיעים ונחשבים לאויביהם, וההפך.
• גם הנשים השיעיות וגם הסוניות עוטות בורקה וחיג׳אב 

האם חיזבאללה שיעים או סונים?

התשובה פשוטה – שיעים קיצונים.