גז טבעי וגז בישול (פרופאן) הם שניהם דלקים פופולריים מאוד בכל הקשור לחימום או תדלוק כלי רכב. ולמרות שלפעמים אנשים נוטים להשתמש בהם כמילים נרדפות, יש ביניהם הבדלים גדולים. במאמר זה, אנו משווים גז טבעי לפרופאן ומדגישים את ההבדלים הגדולים ביותר ביניהם.
מהו גז טבעי?
גז טבעי הוא פחמימן לא מתחדש, חסר ריח, חסר צבע, דליק ולא רעיל. זוהי תערובת גז, והמרכיב העיקרי שלה הוא מתאן, המהווה כ-70-90% ממנו. ישנם גם גזים נוספים בתערובת: פרופאן, בוטאן ואתאן.
ברגע שהגז הטבעי מופק מהאדמה צריך לשלב אותו עם נפט גולמי כדי לקבל את הדלק שאנו משתמשים בו על בסיס יומי. במהלך תהליך זה מופקים פרופאן, בוטאן ואתאן.
מה זה פרופאן?
פרופאן הוא גז לא רעיל, חסר צבע וריח, הנדחס בדרך כלל ומאוחסן בצורה נוזלית.
המקור הגדול ביותר של פרופאן הוא עיבוד גז טבעי. כאמור, זהו תוצר לוואי של העיבוד. פרופאן יכול להיות גם תוצר לוואי של זיקוק נפט גולמי.
מהם ההבדלים הגדולים ביותר בין פרופאן לגז טבעי?
בעוד שלשני הגזים יש הרבה קווי דמיון (למשל, שניהם שורפים נקיים, חסרי צבע וריח), יש הרבה הבדלים בין פרופאן לגז טבעי.
- יעילות אנרגטית: בזמן השוואת דלקים, תמיד חשוב להשוות כמה אנרגיה אנחנו יכולים לקבל תוך שימוש באותה כמות. לצורך השוואה זו, נשתמש ב-BTUs, אשר ראשי תיבות של British Thermal Units והוא מדידה של אנרגיה תרמית. שימוש ברגל מעוקב אחד של גז טבעי מייצר 1030 BTU. שימוש ברגל מעוקב אחד של פרופאן מייצר 2516 BTUs. זה אומר שאם אנחנו משתמשים באותה כמות משניהם, נקבל פי 2.5 מהאנרגיה מפרופאן.
- עלות: על עלות נוכל לדבר רק לאחר שדיברנו על יעילות אנרגטית. החדשות הטובות הן שבאמת קל להשוות בין מחירי פרופאן וגז טבעי. אם המחיר של הפרופאן ניתן בגלונים, ראשית יש להמיר אותו למטר מעוקב/רגל (כך מודדים בדרך כלל גז טבעי). ברגע שזה נעשה, עלינו להכפיל את מחיר הגז הטבעי ב-2.5. כך נוכל לקנות את אותה כמות אנרגיה עבור המחירים המחושבים. כמובן, זה עובד רק אם אנחנו רק סקרנים לחלוטין לגבי היחס בין עלות-אנרגיה ואנחנו מתעלמים מגורמים אחרים כמו ידידותיות לסביבה.
- ידידותיות לסביבה: גז טבעי ופרופאן הם שניהם גזים בעל שריפה נקיה. פרופאן הוא למעשה השריפה הנקייה ביותר מבין דלקים מאובנים וגז טבעי לא רחוק מאחור. אם זה המקרה, מדוע פרופאן נחשב לדלק ירוק וגז טבעי לא? כדי שדלק יהיה ירוק, הוא צריך להיות ידידותי לסביבה לפני ואחרי הבעירה שלו. וזה נכון לגבי פרופאן. אם פרופאן זולג לאטמוספירה זה לא גורם נזק. עם זאת, המקרה שונה בגז טבעי. המרכיב העיקרי של הגז הטבעי הוא מתאן, שהוא גז חממה. לכן באמת חשוב לנסות להימנע מנזילות ותאונות של גז טבעי, כדי שלא ייכנס לאטמוספירה.
- שימוש ביתי ותחבורה: גז טבעי ופרופאן הם שניהם פופולריים לחימום ובישול בבית. ההבדל הגדול ביותר בין השימוש הביתי בגז טבעי ופרופאן הוא שיטת האספקה שלהם. הגז הטבעי מועבר לבתים באמצעות צינורות גז. המשמעות היא שברגע שצינורות גז מחוברים לבית, הגז זמין 24/7. פרופאן, לעומת זאת, מאוחסן בדרך כלל בצורה נוזלית במיכלי פרופאן. מיכלים אלו ניתנים למסירה לכל מקום, גם למקומות בהם אין צינורות גז זמינים. החיסרון הוא שצריך למלא מיכלי פרופאן, ואם מסיבה כלשהי לא מתאפשר מילוי חוזר (למשל בגלל סערה גדולה), ניתן להשאיר את משק הבית ללא חום.
- בטיחות: פרופאן וגז טבעי הם גם חסרי ריח וגם חסרי צבע. על מנת להקל על הגילוי, יצרנים מוסיפים כימיקלים כמו אתיל מרקפטן לגזים אלה. הכימיקלים הנוספים הללו אינם מזיקים אך יש להם ריח חזק ולא נעים – מה שמקל על הזיהוי.
הבדל חשוב אחד בין פרופאן לגז טבעי הוא הצפיפות שלהם. פרופאן כבד יותר מאוויר והגז הטבעי קל יותר. המשמעות היא שבחללים סגורים (כמו בתים) אם יש נזילה, הפרופאן יתרכז במפלס הרצפה, בעוד הגז הטבעי ימוקם גבוה יותר, בגובה התקרה.
גז טבעי לעומת פרופאן: סיכום
יש הרבה דמיון והבדלים בין גז טבעי ופרופאן. שניהם דלקים מאובנים חסרי ריח, חסרי צבע ושורפים נקיים.
פרופאן חסכוני יותר באנרגיה ונחשב לדלק ירוק, בעוד שגז טבעי לא. הגז הטבעי מועבר לבתים באמצעות צינורות גז. הפרופאן מועבר במיכלי פרופאן. לבסוף, פרופאן כבד יותר מאוויר, אבל הגז הטבעי קל יותר. זה הופך דליפות פרופאן למסוכנות יותר.