מה שיטת החוק הישראלי ומהו החוק הישראלי?

שיטת החוק הישראלי

שיטת החוק הישראלי היא שיטת משפט מעורבת, המשלבת יסודות ממשפט המקובל, המשפט העברי וחוקים מנדטוריים.

המשפט הישראלי מבוסס ברובו על שיטת המשפט המקובל (הדין האנגלי), אם כי הוא משקף גם את ההיסטוריה המגוונת של שטחה של מדינת ישראל לאורך מאה השנים האחרונות (שהייתה בתקופות שונות לפני העצמאות תחת הריבונות העות'מאנית ואח״כ בריטית). כמו גם מערכות המשפט של הקהילות הדתיות הגדולות שלה.

מאפיינים עיקריים:

• מקורות המשפט:
  • חקיקה: חוקים הנחקקים על ידי הכנסת, חוקי יסוד, ותקנות.
  • פסיקה: פסקי דין של בתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, מהווים תקדים מחייב.
  • משפט עברי: משמש כמקור השראה ופרשנות, אך אינו מחייב באופן ישיר.
  • חקיקה מנדטורית: חוקים שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי, וחלקם עדיין בתוקף.
• פרשנות החוק:
  • שיטת פרשנות תכליתית, תוך התחשבות במטרות החוק ובנסיבות חקיקתו.
  • שימוש בעקרונות פרשנות משפטיים מקובלים, כמו פרשנות מילולית, היסטורית ותכליתית.
• תפקיד בית המשפט:
  • ביקורת שיפוטית: בית המשפט מוסמך לבטל חוקים הסותרים את חוקי היסוד.
  • פיתוח משפטי: בית המשפט מוסמך לפתח את המשפט באמצעות פסיקה.

החוק הישראלי

החוק הישראלי כולל את כלל הנורמות המשפטיות המחייבות במדינת ישראל. הוא מורכב מ:

• חוקים: חוקים הנחקקים על ידי הכנסת, חוקי יסוד, ותקנות.
• פסיקה: פסקי דין של בתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, מהווים תקדים מחייב.
• משפט עברי: משמש כמקור השראה ופרשנות, אך אינו מחייב באופן ישיר.
• חקיקה מנדטורית: חוקים שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי, וחלקם עדיין בתוקף.

מקורות מידע נוספים:

• אתר הכנסת: https://www.knesset.gov.il/
• אתר הרשות השופטת: https://www.court.gov.il/

השפעות על החוק בישראל

הכרזת העצמאות הישראלית קבעה כי תיכתב חוקה רשמית אם כי היא נדחתה ברציפות מאז 1950. במקום זאת, חוקי היסוד של ישראל מתפקדים כחוקים החוקתיים של המדינה .

חוקים שחוקקה הכנסת, ובמיוחד חוקי היסוד, מספקים מסגרת המועשרת בתקדים מדיני ובפסיקה.

ישנן השפעות זרות והיסטוריות על המשפט הישראלי של ימינו והן כוללות את המג׳לה – הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית והמשפט האזרחי הגרמני, הדין הדתי – ההלכה היהודית והשריעה המוסלמית (הנוגעים בעיקר לאזור של דיני משפחה), והמשפט המקובל הבריטי.

ניתן להמחיש את מאפייני שיטת המשפט הישראלי בעזרת דוגמאות ספציפיות:

1. חקיקה:

• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעגן זכויות יסוד כמו חופש הביטוי וזכות הקניין.
• חוק הגנת הצרכן, המסדיר הגנות שונות לצרכן מול עוסקים.
• חוק העונשין, הקובע עבירות ועונשים בגין הפרתן.

2. פסיקה:

• פסק דין בג"ץ 4588/94, בו פסל בית המשפט העליון את החוק המתיר ענישה גופנית בבתי הספר, בהסתמך על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
• פסק דין ע"א 8309/95, בו קבע בית המשפט העליון את עקרון תום הלב בחוזים.
• פסק דין בע"א 391/80, בו נקבע העיקרון של חופש הביטוי המותר גם אם הוא פוגע באחרים.

3. משפט עברי:

• השפעת המשפט העברי ניכרת בענייני דיני אישות, חוזים, נזיקין וכו'. לדוגמה, עקרון השיתוף בנכסים בין בני זוג נשוי נשען על עקרונות שותפות ממקורות המשפט העברי.
• עקרונות פרשנות כמו "דרישה" ו"היקש" קיימים גם במשפט העברי ומשמשים גם בפרשנות חוקים ישראליים.

4. חקיקה מנדטורית:

• פקודת התעבורה, שחוקקה בתקופת המנדט הבריטי אך תוקנה והותאמה לעת הנוכחית.
• חוק הירושה, שמקורו בחקיקה עות'מאנית, אך עבר שינויים והתאמות במהלך השנים.

הפרשנות התכליתית:

דוגמה להפרשנות התכליתית היא פסק דין בע"א 4218/94, בו בית המשפט העליון פרש את חוק איסור לשון הרע בצורה שתחמיא את תכליתו – הגנה על כבוד האדם, ולא רק הגנה על המוניטין שלו.

ביקורת שיפוטית:

דוגמה לביקורת שיפוטית היא בג"ץ 5100/94, בו פסל בית המשפט העליון חוק המאפשר פיטורי עובדים על רקע השקפותיהם הפוליטיות, משום שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

פיתוח משפטי:

דוגמה לפיתוח משפטי היא פסק דין בע"א 355/89, בו בית המשפט העליון הכיר בעוולת רשלנות תרופות, שלא הייתה קיימת בחקיקה אך פותחה בפסיקה מתוך צורך להגן על מטופלים מפני נזקים שנגרמו להם עקב תרופות פגומות.

לסיכום:

שיטת המשפט הישראלי היא שילוב מעניין של מקורות שונים, ופרשנותם ותפקיד בית המשפט יוצרים דינמיקה משפטית מתפתחת. הבנת הדוגמאות הללו יכולה לסייע לכם לקבל תמונה רחבה יותר על אופן פעולת המערכת המשפטית בישראל.