לוסטרל וציפרלקס שתיהן תרופות מרשם נוגדות דיכאון מסוג SSRI לטיפול בדיכאון וחרדה. הן עובדות על ידי השבת האיזון של נוירו-טרנסמיטרים כמו סרוטונין. ההבדל הוא שלוסטרל יכולה לטפל בכמה תסמינים נוספים, אך לציפרלקס זמן שחרור מהיר יותר. לשתי התרופות יש גם תופעות לוואי שונות.
ציפרלקס – הנמכרת גם תחת הם Lexapro (שם גנרי Escitalopram), מעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), פועל על ידי השבת האיזון של נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין. רופאים רושמים ציפרלקס לטיפול בדיכאון וחרדה. את הציפרלקס נוטלים דרך הפה פעם ביום, בדרך כלל באותה שעה ביום.
לוסטרל – הנמכרת גם תחת השם Zoloft (שם גנרי Sertraline) היא גם SSRI הפועלת על ידי השבת האיזון של נוירוטרנסמיטרים (סרוטונין). רופאים רושמים את לוסטרל לטיפול בדיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית, התקפי פאניקה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעת חרדה חברתית והפרעה דיספורית לפני המחזור. לוסטרל היא גם תרופות מרשם והיא נלקחת פעם ביום, בדרך כלל באותה שעה ביום.
סרוקסט – הנמכרת גם תחת המותג Paxil (שם גנרי פרוקסטין) היא נוגד דיכאון SSRI. היא משמשת לטיפול בהפרעות דיכאון קשות, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעת חרדה כללית והפרעה דיספורית קדם-וסתית. היא נלקחת דרך הפה.
פרוזאק – הנמכרת תחת המותג סאראפם (שם גנרי פלואוקסטין) היא SSRI המשמשתבן לטיפול בהפרעות דיכאון קשות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), בולימיה נרבוזה, הפרעת פאניקה והפרעה דיספורית קדם-וסתית. היא עשוי להפחית את הסיכון להתאבדות בקרב אנשים מעל גיל 65.
תופעות לוואי שכיחות כוללות הפרעות עיכול, בעיות שינה, הפרעות בתפקוד המיני, חוסר תיאבון, יובש בפה, פריחה וחלומות לא תקינים. תופעות לוואי חמורות כוללות תסמונת סרוטונין, מאניה, התקפים, סיכון מוגבר להתנהגות אובדנית בקרב אנשים מתחת לגיל 25 וסיכון מוגבר לדימום.
מה זה SSRI?
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI) הם סוג של תרופות המשמשות בדרך כלל כתרופות נוגדות דיכאון לטיפול בהפרעות דיכאון קשות, הפרעות חרדה ומחלות קשורות למחסור בסרוטונין. SSRI פועלים על ידי הגדלת הרמה החוץ-תאית של המוליך העצבי סרוטונין על ידי הגבלת ספיגתו החוזרת לתא הקדם סינפטי, והגברת רמת הסרוטונין בשסע הסינפטי הזמין להיקשר לקולטן הפוסט-סינפטי.
יש להם דרגות סלקטיביות שונות עבור מובילי המונואמין האחרים, כאשר SSRI טהורים הם בעלי זיקה חזקה למוביל הסרוטונין ורק זיקה חלשה למובילי הנוראדרנלין והדופמין. תרופות ה- SSRI הן תרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות ביותר בארצות רבות. יעילותן של תרופות ה- SSRI במקרים קלים או בינוניים של דיכאון הייתה שנויה במחלוקת ועלולה להתגבר על ידי תופעות לוואי, במיוחד באוכלוסיות מתבגרות.
טיפול בדיכאון
תרופות נוגדות דיכאון מומלצות על ידי המכון הלאומי לבריאות וטיפול בבריטניה (NICE) כטיפול קו ראשון בדיכאון חמור ובטיפול בדיכאון קל עד בינוני הנמשך לאחר צעדים שמרניים כגון טיפול קוגניטיבי (למשל פסיכולוג). הם ממליצים נגד השימוש השגרתי אצל אלו הסובלים מבעיות בריאות כרוניות ודיכאון קל.
הפרעת חרדה חברתית
[חלק מה- SSRI יעילים להפרעת חרדה חברתית, אם כי השפעותיהם על הסימפטומים אינן תמיד חזקות ולעתים השימוש בהם נדחה לטובת טיפולים פסיכולוגיים. סרוקסט הייתה התרופה הראשונה שאושרה להפרעת חרדה חברתית והיא נחשבת ליעילה להפרעה זו.
הפרעת דחק פוסט טראומטית
קשה יחסית לטפל ב- PTSD ובדרך כלל הטיפול אינו יעיל במיוחד; SSRI אינם יוצאים מן הכלל. הם אינם יעילים במיוחד להפרעה זו ורק שני SSRI מאושרים על ידי ה- FDA למצב זה, סרוקסט ולוסטרל. לסרוקסט שיעורי תגובה והפוגה מעט גבוהים יותר ל- PTSD בהשוואה ללוסטרל, אך שניהם אינם יעילים לחלוטין עבור חולים רבים.
הפרעת חרדה כללית
תרופות ה- SSRI מומלצות על ידי המכון הלאומי למצוינות בתחום הבריאות והטיפול (NICE) לטיפול בהפרעת חרדה כללית (GAD) שלא הצליח להגיב לצעדים שמרניים כמו חינוך ופעילויות עזרה עצמית. GAD היא הפרעה שכיחה שהתכונה המרכזית בה היא דאגה מוגזמת ממספר אירועים שונים. תסמינים עיקריים כוללים חרדה מוגזמת מפני אירועים ובעיות מרובות, וקושי לשלוט במחשבות מדאיגות הנמשכות לפחות 6 חודשים.
תרופות נוגדות דיכאון מספקות ירידה צנועה עד בינונית בחרדה והן עדיפות על פלצבו בטיפול ב- GAD. היעילות של תרופות נוגדות דיכאון שונות דומה.
הפרעה טורדנית כפייתית
בקנדה, SSRIs הם טיפול קו ראשון בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD). בבריטניה מדובר בטיפול קו ראשון בלבד עם ליקוי תפקודי בינוני עד קשה וכטיפול קו שני לבעלי ליקוי קל, אם כי נכון לתחילת 2019 נבחנת המלצה זו. אצל ילדים, תרופות SSRI יכולות להיחשב כטיפול קו שני בקרב אלו עם ליקוי בינוני עד קשה, עם מעקב צמוד אחר תופעות לוואי פסיכיאטריות. תרופות SSRI, במיוחד פאבוקסיל, שהיא הראשונה שאושרה על ידי ה- FDA ל- OCD, יעילות בטיפול בה; לחולים שטופלו ב- SSRI יש סיכוי גבוה פי שניים להגיב לטיפול מאשר לחולים שטופלו בפלסבו. יעילות הוכחה הן בניסויים קצרי טווח של 6 עד 24 שבועות והן בניסויי הפסקת משך 28 עד 52 שבועות.
הפרעות אכילה
תרופות נוגדות דיכאון מומלצות כחלופה או כצעד ראשון נוסף לתוכניות לעזרה עצמית בטיפול בבולימיה נרבוזה. תרופות SSRI (פרוזאק בפרט) עדיפות על פני תרופות נוגדות דיכאון אחרות בשל קבילותן, הסבילות והפחתה מעולה של התסמינים בניסויים קצרי טווח. יעילות לטווח הארוך נותרה מאופיינת בצורה גרועה.
המלצות דומות חלות על הפרעת אכילה מוגזמת. תרופות ה- SSRI מספקות הפחתה לטווח קצר בהתנהגות מוגזמת, אך לא נקשרו לירידה משמעותית במשקל.
ניסויים קליניים הניבו תוצאות שליליות בעיקר לשימוש ב- SSRIs לטיפול באנורקסיה נרבוזה. הנחיות הטיפול מהמכון הלאומי לבריאות ומצוינות קלינית ממליצות נגד שימוש ב- SSRI בהפרעה זו. אנשי איגוד הפסיכיאטרים האמריקני מציינים כי תרופות ה- SSRI אינן מעניקות שום יתרון ביחס לעלייה במשקל, אך הן עשויות לשמש לטיפול בדיכאון, חרדה או OCD.