עילת הסבירות היא עקרון משפטי מקובל בכל שיטות המשפט שבו בית המשפט יכול לעסוק בביקורת שיפוטית על פעולות מינהליות ממשלתיות הניתנות מעבר לתחום של סמכות סבירה ואחראית.
מהי עילת הסבירות והאם היא קיימת במדינות אחרות?
המקור של עילת הסבירות והשימוש בה לגבי החחלטות ממשלה מגיע מהמשפט הבריטי והוא חלק ממערכת המשפט הישראלית מאז קום המדינה.
עילת הסבירות חלה רק במשפט המינהלי, לא במשפט החוקתי (שם חל עקרון אחר של עילת המידתיות), ולכן לא ניתן להשתמש בה כדי לבטל חקיקה של הכנסת.
עילת הסבירות נועדה לספק הגנה נוספת לאזרחים מפני שימוש לא ראוי בסמכות הממשלה במקרים בהם קשה או אפילו בלתי אפשרי לזהות את הפגם הנסתר, שעלול להיות כרוך בשחיתות חמורה.
בית המשפט עשוי לבטל את החלטת הממשלה גם אם אינו יכול לקבוע מהו המניע הפסול שהוביל את השר להטות את האיזון בין הגורמים השונים המשפיעים על החלטתו.
דוקטרינת הסבירות שימשה את בג"ץ כדי לפסוק לטובת העותרים בהזדמנויות רבות, ולעיתים מעורבות בתיקים מתוקשרים או בענייני חיים ומוות.
דוגמה מפורסמת היא החלטה משנת 2007, הנחשבת כהחלטת ממשלה בלתי סבירה למגן רק חלק מהכיתות נגד התקפות רקטות ב-24 בתי ספר באזור עוטף עזה, שהיא מהווה איום חמור ויומיומי על חייהם. לפיכך הם דחו את עמדת הממשלה והורתה לה למגן כל הכיתות באותם בתי ספר.
באותו מקרה המדינה טענה שאין לה תקציב למגן את כל הכיתות וששאר התלמידים יכולים להגיע תוך 15-30 שניות למרחבים מוגנים. בית המשפט קבע שהאיזון שהמדינה ערכה בין האיומים הנשקפים לתלמידי בתי הספר באזור העוטף לבין שיקולים תקציביים חורג משמעותית ממתחם הסבירות (או בקיצור – אין סיכוי שתלמידים יגיעו למרחב מוגן בזמן ואין לערוך אפלייה בין תלמידים).
למה צריך את עילת הסבירות?
כי "המשפט המנהלי חשוב". חייו של כל אדם מושפעים, במקרים מסוימים אפילו באופן קריטי, מהחלטות מנהליות. פיקוח שיפוטי על החלטות מנהליות עוסק בשאלות בעלות חשיבות ורגישות במדינות דמוקרטיות שבהן הפרדת רשויות היא עיקרון מהותי. ביקורת של בית המשפט העליון מבטיחה את מגבלות הפעלת הכוח הביצויע שלטון החוק או של כוונת המחוקק. הסטנדרטים המיושמים על ידי בתי המשפט כדי לקבוע את חוקיותן של החלטות מנהליות.
מדוע את בטוחה שרק השופטים יודעים להחליט מה סביר?
אולי הגדרת השופטים לחוסר סבירות לוקה בעצמה בחוסר סבירות?
ומה קורה שהסבירות של השופטים שונה מהסבירות של הבוחר?
ומדוע פינוי גוש קטיף, שהוא ההפרה הגדולה ביותר של זכויות אדם בכל שנות קיומה של המדינה, היה סביר בעיני השופטים?
ומדוע השופטים יודעים להחליט מהי הסבירות בנושאים שאינם תחום מומחיותם?
איזה מגמתיות שטחית בהבאת הדוגמא לעילת הסבירות.. אולי תביאי גם מקרים הפוכים שהאי הסבירות הביאה לתוצאה רעה במציאות?
מבאס ממש שאתר לרוצה ללמד מה האמת מכניס דעות פוליטיות ופשוט לא נכונות, שקריות ולא מציגות את האמת, סתם אגב..באף מדינה אין את עילת הסבירות לגבי הממשלה, מה שאתם עושים מטיל צל כבד על כל מה שאתם כותבים כי זה מראה שלא האמת מובילה אתכם אלא אינטרסים.
האתר בא למנוע בורות. אז עילת הסבירות קיימת, בין השאר, גם באנגליה, קנדה ונורבגיה.
כדאי ללמוד לפני שמתפחים תפיסה פוליטית ומאמינים לכל פייק.
ואידך זיל גמור.
זה לא נכון. אסביר בקיצור.
לדוגמא בבריטניה עילת הסבירות מוגדרת שאף פקיד בכל זמן שהוא לא היה מקבל את ההחלטה שהתקבלה. וזה הוגדר כך בפסיקה על מנת למנוע התערבות תכופה (גם במשתמע) ובודאי לא בעניינים פוליטיים. דהיינו זה נדיר ביותר שישתמשו בעילה זו כי מלכתחילה פקיד לא יקבל החלטה שכזו כי הוא יודח מתפקידו.
עילת הסבירות כמו בפרשנות הישראלית לא קיימת באף מקום בעולם. נקודה.
ונמתחו עליה ביקורות, כדאי להזכיר את זו של השופט אשר גרוניס:
"חסרונה הגדול של עילת הסבירות בהיקפה דהיום נמצא ברמת ההפשטה הגבוהה שלה. רמת ההפשטה הגבוהה מעצימה את שיקול הדעת השיפוטי וממילא מגדילה את אי הוודאות המשפטית."
בנוסף, עילת הסבירות בישראל פוגעת פגיעה אנושה בעקרון הפרדת הרשויות מכיון שהשופט בוחן על פיה את שיקול הדעת של הרשות המבצעת ולא רק את חוקיות ההליך (שיקול הדעת, או מדיניות, זה תפקיד בלעדי של הרשות המבצעת, ולא השופטת).
עילת וונסברי שונה לחלוטין משום שהיא מחייבת אי סבירות כ"כ קיצונית שלא יהיה אפשר בכלל להעלות על הדעת אחרת, וממילא, ניתן יהיה לראות את ההחלטה כאילו היא התקבלה בחוסר סמכות. אביא ציטוט של השופט ארתור גרין:
"Similarly, there may be something so absurd that no sensible person could ever dream that it lay within the powers of the authority."
ולכן צמצומה של עילת הסבירות (כמו שעבר בכנסת לאחרונה), זו פשרה מוצדקת לחלוטין שתשפר את פעילות בתי המשפט ותגן על עקרון הפרדת הרשויות, תוך שמירת הביקורת השיפוטית אפקטיבית.
ברוכים הבאים פורום קהלת גם למעונינו הדל.
1. לא צומצה עילת הסבירות – היא בוטלה. לא רק לממשלה, גם לרשויות עירוניות
2. יש פער ענק בין החלטה שניתנה בחוסר סמכות ובין החלטה שניתנה בחוסר סבירות. רוצים דוגמא? עריית הרצליה החליטה לתת אישור בניה במגרש עליו היה בעבר מאגר של חומרי נפץ. בסמכותה? כן! סביר? לא! אז ביה״מש ביטל את ההחלטה. פתאום אחרי שנתיים המגרש (הריק) התפוצץ.
3. ארתור גרין הוא לא שופט – הוא רב ופרופסור במיסטיקה יהודית.
4. שופטים אמייתים כמו אלייקים רובינשטיין, נועם סולברג (שניהם אולטרא ימין) והמשפטן יואב דותן אמרו שאסור לבטל את עילת הסבירות
5. ואידך זיל גמור.
למגיב שקדי,
1. לא נכון. עילת הסבירות* צומצמה* לפי מתווה סולברג. לא חלה על הממשלה ושריה, כן חלה על גורמי הביצוע הפקידותיים. יש לציין שהשופט סולברג תמך באי-חלות העילה על החלטות של רשויות מקומיות (כי הם דרג נבחר שמשקף מדיניות ציבורית). העילה כן תחול למשל על מכרזים, היתרים, רישיונות, אישורים וכיוצא באלו.
2. דוגמא גרועה. אם עיריה בונה על מגרש שהיו עליו חומרי נפץ היא מסכנת את התושבים, ומתעלמת משיקול שהיא היתה צריכה לקחת בחשבון (סכנה). הטענה שזה "לא סביר" זו בדיחה גרועה. העניין הזה קשור לאופן קבלת ההחלטה שהוא לא *תקין* ואת זה ניתן לבטל בלי שום קשר לסבירות.
דוגמא טובה, תהיה למשל עיריה שלא מוכנה להכיר בחינוך האנתרופוסופי לצורך מימון. זו מדיניות, ויש לעירייה את מלא הזכות לקבוע אותה (כל עוד הליך קבלת ההחלטה היה תקין), גם אם בית המשפט לא מסכים עם ההחלטה עצמה. ככה זה עובד בכל דמוקרטיה בעולם.
3. הכוונה לWilfrid Arthur Greene.
4. מחילה, אבל זו טענה חלולה. מי שמך לקבוע מיהם "שופטים אמיתיים" ומי לא? שופטים שמרנים כמו סולברג, גרוניס ולנדוי התנגדו לעילת הסבירות אבל גם לא תמכו בביטולה. סולברג הציע מתווה רעיוני מאוזן במאמר שלו שפורסם במגזין השמרני "שילוח". החוק מציע דרך למימוש המתווה הזה, דרך לגיטימית ונכונה בעיני שאינה מבטלת את העילה אלא מצמצמת אותה.
5. אני לא קשור לפורום קהלת בשום צורה. מספיק עם ההשמצות האישיות. (פורום קהלת הוא מוסד מכובד לעילא, לא פחות מ"שוברים שתיקה" או "המכון הישראלי לדמוקרטיה" למשל).
6. אני אקרא בכל מקום שמתחשק לי. אני אוהב לקרוא באתר הזה, וכך אמשיך.
7. ואידך זיל גמור.
למגיב שקדי,
1. לא נכון. עילת הסבירות צומצמה ולא בוטלה. היא תמשיך לחול על החלטות הדרג הפקידותי, אבל לא על הדרג הנבחר (כאן המקום לציין, שסולברג תמך בביטול עילת הסבירות גם על רשויות עירוניות משום שהן שייכות לדרג הנבחר שמקבל החלטות ערכיות).
2. דוגמא גרועה. אם עירייה מחליטה להקים מבנה על מגרש שהיה בו מאגר חומר נפץ בלי לבדוק את הבטיחות של העניין עם גורמי המקצוע, אז יש פה גם פגיעה בזכויות אדם (הזכות לחיים וביטחון של אלו שיגיעו לשם) ללא צורך (או לפחות באופן לא מידתי), וגם התעלמות משיקולים רלוונטיים לנושא (בטיחות). את ההחלטה השערורייתית הזו ניתן לבטל ללא צורך בעילת הסבירות. דוגמא יותר טובה תהיה עירייה שמחליטה לא להכיר בחינוך האנטרופוסופי, וממילא לא לתקצבו. כל עוד ההחלטה התקבלה בהליך תקין – אין לבית המשפט מקום להתערב בהחלטה (גם במידה והשופטים לא מסכימים עם ההחלטה עצמה). זו החלטה שנוגעת למדיניות ציבורית והיא צריכה להיות בידי הדרג הנבחר (עירייה). כך זה עובד בכל דמוקרטיה תקינה בעולם.
3. דיברתי על Wilfrid Arthur Greene.
4. מחילה, אבל זו טענה חלולה. מי שמך לקבוע מיהם שופטים ״אמיתיים״ ומי לא? שופטים שמרנים כגון סולברג, גרוניס ולנדוי התנגדו בחריפות לעילת הסבירות של ברק אבל גם לא תמכו בביטולה המוחלט. השופט סולברג הציע במאמר שפורסם במגזין השמרני ״השילוח״ דרך לצמצם את השימוש בעילה זו. החוק שעבר מממש את הדרך הזו (לדעתי בצורה טובה מאוד) תוך שמירת הביקורת השיפוטית המקובלת. יכולות להיות מספר דרכים טובות לממש את הגישה של השופט סולברג, והחוק הוא דרך אחת לממש זאת כאמור.
5. אני לא קשור לפורום קהלת בשום צורה (אני סבור שזהו פורום מכובד מאוד, לא פחות מ״המכון הישראלי לדמוקרטיה״ או ״התנועה לאיכות השלטון״ למשל). מספיק עם ההשמצות האישיות.
6. זכותי להגיע באינטרנט לאן שאני רואה לנכון. אני נהנה לקרוא כאן באתר. וכך אמשיך.
7. ואידך זיל גמור.