מה ההבדל בין מושב, מושב שיתופי, מושב עובדים וקיבוץ?

מושב – סוג של יישוב חקלאי שיתופי. המושב, המבוסס בדרך כלל על עקרון הבעלות הפרטית על קרקעות, הימנעות מעבודה שכירה ושיווק קהילתי, מהווה שלב ביניים בין ישובים בבעלות פרטית לבין החיים הקהילתיים של הקיבוץ. המושבים בנויים על קרקע של הקרן הקיימת לישראל או של המדינה.

הסוג הנפוץ ביותר, המושב הוא “מושב עובדים“, מורכב ממגרשים חקלאיים פרטיים. בגרסה חדשה יותר, ה”מושב שיתופי“, הקרקע מעובדת כמקשה אחת גדולה, אך בניגוד להתנהלות בקיבוץ, משקי הבית מנוהלים באופן עצמאי על ידי חבריהם. במושב שיתופי נפוצה גם תעשייה קלה, כמו גם חקלאות, המושבים הוותיקים מדגישים את נושא החקלאות והחקלאות המעורבת.

מושבי עובדים” הוקמו לפני מלחמת-העולם הראשונה, אך לא זכו להצלחה מרובה ; המושבים הראשונים המוצלחים מסוג זה היו נהלל וכפר יחזקאל, שנוסדה בשנת 1921 בעמק יזראל.

המושבים השיתופיים” הראשונים היו “כפר חיטים” (1936) ובני ברית (מולדת, 1938), שניהם בגליל התחתון.

בתקופת העלייה הגדולה לאחר הקמתה של מדינת ישראל (1948), נמצא המושב כצורת יישוב אידיאלית עבור העולים החדשים, שכמעט אף אחד מהם לא היה רגיל לקהילה.

נכון לשנת 2018 קיימים בישראל 451 מושבים. כ-7.5% מהם (34 יישובים) נחשבים מושבים שיתופיים.

תגיות:,

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *