מה ההבדל בין אנימה לבין מנגה?

אנימה ומנגה הפכו פופולריות מאוד בעולם, ולא בכדי. אמצעי הסיפור היפניים הללו מעבירים סיפורים עשירים מלאים בדמויות דינמיות ותפאורות מלאות חיים לילדים ומבוגרים כאחד.

עם זאת ניתן לשאול מה ההבדל בין אנימה למנגה. שתי הצורות מקורן ביפן, ויש להן סגנונות חזותיים דומים. אבל, יש הבדל חשוב בין הז'אנרים האלה.

אז נתחיל בתשובה הקצרה: מנגה הם ספרי קומיקס. אנימה לעומת זאת הם סרטי אנימציה

ההבדלים בין מנגה לאנימה

אנימה ומנגה הם שני אמצעי סיפור שונים. שניהם מקורם ביפן, וקשורים זה לזה, אך בסופו של דבר הם שני דברים שונים. הבלבול בין השניים מתעורר בעיקר מכיוון שלעתים קרובות יש לאותו סיפור גם גרסת אנימה וגם גרסת מנגה. המינוח ישתנה מעט תלוי אם האדם שאיתו אתה מדבר הוא אדם יפני או מערבי; אנסה לציין איפה זה קורה.

מה זה אנימה?

אנימה (היא ממש "אנימציה" כאשר היא נכתבת כמילה ביפנית). הם סרטוני וסרטי אנימציה יפניים. אלה משודרים בטלוויזיה או משוחררים לVOD. הפקת אנימה זו פעולה גדולה, ומחייבת עבודה של אולפן אנימציה עם מספר רב של אנשים.

יש ויכוח בשאלה האם קריקטורות לא יפניות ראויות לאנימה. אדם יפני היה אומר שכל קריקטורות יכולות להיות כלולות באנימה, כולל סדרות מערביות כמו Avatar: The Airbender Last או Spongebob Squarepants. רוב האנשים מחוץ ליפן משתמשים במונח אך ורק בכדי להתייחס לסדרות ממוצא יפני, או לפחות לאלה אשר מקבלים השראה משמעותית מהאנימה היפנית (כך שאווטר עשוי להיות כלול, אבל בובספוג בהחלט לא).

ההסטוריה של האנימה

ההיסטוריה של האנימה מתחילה בסביבות 1900, כאשר יוצרי קולנוע יפנים ניסו לייצר אנימציה במקביל לארצות הברית, רוסיה, גרמניה וצרפת. [מקור?]

ליוצרי הסרט ביפן לא היה הרבה כסף לעשות את הסרטים שלהם ולא היו מספיק מקומות בהם הם יכולים לצלם את סרטיהם.

גם מראה השחקנים בסרטים שלהם היוו בעיה כי היפנים נראים שונים מאנשים במקומות אחרים בעולם (למשל אם נושא הסרט היה, למשל, על ויקינגים, רומא העתיקה או מגיפת המוות השחור באירופה של ימי הביניים) היה לבמאים והמפיקים בעיה לעשות סרט על מקומות אחרים מאשר על יפן עם שחקנים יפנים.

יוצרי סרטים אהבו אנימציה כי אז הם יכולים לגרום לאנימטור לצייר מקומות אחרים ואנשים שאי אפשר לצלם בסרט רגיל, והאנימטורים יכולים להיות מאוד יצירתיים עם הקריקטורות שהם עשו.

במהלך שנות השבעים, יותר ויותר אנשים התחילו לאהוב מנגה. במקביל, המנגה שימשה את נקודת המוצא להכנת אנימה עם אותן דמויות וסיפורים. אנימטורים היו לוקחים את הציורים שצייר אמן מנגה ואת הסיפורים שכתב אמן המנגה, והופכים אותם לסיפורים ולדמויות של אנימה דומה.

באותו זמן Osamu Tezuka הפך פופולרי מאוד. כעת הוא נקרא "אגדה" ו"אל המנגה ". טזוקה וחלוצי אנימה אחרים עשו הרבה סוגים של סיפורים וסגנונות המשותפים לאנימה כיום. ז'אנר הרובוט הענק (המכונה "מכה" מחוץ ליפן) החל במנגה ואנימה מרעיונותיו של טזוקה. אנימה רובוטית כמו גונדאם ומקרוס הפכה לקלאסיקה בשנות השמונים.

האנימה כיום

כיום, ז'אנר הרובוטים עדיין פופולרי מאוד ביפן ובעולם. בשנות השמונים האנימה הפכה לפופולרית מאוד ביפן וראתה עלייה בייצור. (מנגה פופולרי בהרבה מאנימה ביפן). יש הרבה סוגים שונים של אנימות וסדרות שמאוד הרבה סוגים של אנשים אוהבים חוץ ממכה, ויש סוגים של אנימה המבוססת על גיל האנשים (למשל סיינן או שון) שאולי יאהבו את זה או את נושא האנימה.

סיפורים פופולריים מאוד באנימה ובמנגה מתורגמים לעתים קרובות לשפות אחרות, והמילים בהן אנימה או מנגה ישמשו בשפה אחרת שבה הן מתכוונות לאותו הדבר. כך גם אנשים שחיים מחוץ ליפן ושאינם מבינים יפנית (השפה המשמשת לדיאלוג באנימה ומנגה ביפן) יכולים להבין את הסיפורים.

אם מנגה או אנימה לא מתורגמים על ידי חברה במדינה אחרת, לפעמים אנשים במדינה הזו יתרגמו את הסיפור לשיתוף עם אנשים אחרים בחינם לפני שחברה מתרגמת אותו לקהל הרחב. זה טוב כי זה מאפשר ליותר אנשים לצפות באנימות, אם עי יש חברות שחושבות שזו גניבה.

מה זה מנגה?

מנגה (漫画, שאפשר לקרוא מילולית "רישומים שובבים") הם קומיקס יפני. שלא כמו אנימה, הם בדרך כלל שחור לבן. מנגה משמשים לרוב כבסיס לאנימה, אך לא כל אנימה היא ממנגה ורוב המנגה אף פעם לא הופכים לאנימה. מנגה בדרך כלל דורשים ממספר קטן של אנשים לייצר, לפחות מנגקה (שהוא הסופר, המאייר, וכל שאר התפקידים העיקריים) ועורך. בניגוד לספרי קומיקס מערביים, רוב המנגות נקראות מימין לשמאל.

כמו באנימה, לאוהדים היפנים לא תהיה בעיה רבה לתייג קומיקס ממדינות אחרות כמנגה. בעולם דובר האנגלית זה מסובך יותר. OEL Manga (מנגה מקורית בשפה האנגלית) הוא כיום מונח סטנדרטי לקומיקס כמו Megatokyo אשר מעוצבים בהשראת המנגה אך מיוצרים במדינות דוברות אנגלית.

יש גם מנהלה (קומיקס ממוצא קוריאני) ומנוהה (קומיקס ממוצא סיני), ששניהם לווים רעיונות בכמויות ממנגה. אנשים יפנים בדרך כלל היו מתייגים את כל אלה כמנגה, אך בדרך כלל דוברי האנגלית יבדלו אותם.