ניתן להגדיר "חיסון" כיכולת של הגוף האנושי להרס פתוגנים כמו גם לכל חלקיקי חוץ אחרים ואף למנוע מקרה נוסף של כל סוג של מחלה זיהומית.
ישנם סוגים שונים של מנגנוני הגנה או חסינות, הכוללים חסינות מולדת וחסינות הסתגלותית או נרכשת. הסוג הראשון של החסינות הוא חסינות מולדת, אשר עוברת בירושה על ידי מספר אורגניזמים מגוף ההורה ומגנה על החסינות מלידה בכל החיים.
חסינות מולדת אף מכונה חיסון גנטית או טבעית. ניתן לחלק סוג זה של חסינות לשני סוגים, שהם חיצוניים ופנימיים.
הסוג השני של מנגנון ההגנה הוא החיסון הנרכשת. שנקרא מנגנון הגנה ספציפי או קו ההגנה השלישי. ישנם שני סוגים של חסינות נרכשת, שהם חיסון פעיל ופאסיבי.
חסינן פעילה (או אקטיבי) מיוצרת על ידי תהליכים של שיבוט, ואילו חסינות פאסיבית מתרחשת כאשר נוגדנים המיוצרים באופן מלאכותי מוזרקים לאדם למניעת אנטיגנים כמו רעלן לטטנוס, כלבת או אפילו ארס נחשים.
ההבדל בין חיסון אקטיבית לפאסיבית
ההבדל הראשון בין חסינות אקטיבית לחסינות פאסיבית הוא שחיסון אקטיבי מייצר חסינות פעילה למגע עם פתוגן או אנטיגן, ואילו חסינות פאסיבית מיוצרת לנוגדנים המתקבלים מבחוץ.
ההבדל השני הוא שחסינות אקטיבית אינה מיידית ולוקח לה זמן להתפתח, ואילו החסינות הפסיבית מתפתחת באופן מיידי. הבדל בולט נוסף בין חסינות אקטיבית לחסינות פאסיבית הוא שחסינות פעילה נמשכת תקופה ארוכה מספיק ואף עשויה להיות לכל החיים, ואילו החסינות פאסיבית נמשכת לפחות מספר ימים. ההבדל הרביעי בין שתי החסינות הללו הוא שהנוגדנים מיוצרים על ידי גוף האדם כתגובה לאנטיגן או לפתוגן, ואילו בחסינות פאסיבית, נוגדנים ייחודיים אלו מתקבלים מגוף הפנים. ההבדל החמישי או החיוני החיוני בין חסינות פעילה לחסינות פאסיבית הוא שבחסינות פעילה, יש פחות פחות תופעות לוואי, עם זאת, בחסינות פאסיבית, גוף האדם מגיב בסופו של דבר ל"חניכה" המכונה מחלת סרום.