מה ההבדל בין שבר, נקע, מתיחה, פריקה?

מה ההבדל בין עצמות שבורות, פריקות נקעים ומתיחות?

אם אי פעם חווית את אחד או את כל המצבים הרפואיים האלה, ייתכן שאתה מודע לסימנים הבודדים שלהם. עם זאת, יש פעמים רבות כאשר זה עשוי להיות קשה לקבוע אם העצם נשברה או אם יש לך נקע או מתיחה.

לעצמות שבורות, פריקות (כמו פריקת כתף) נקעים ומתיחות עשויים להיות סימפטומים דומים כגון כאב, נפיחות וחוסר יכולת לתפקד. עם זאת, אלה הם פציעות שונות לחלוטין הדורשים טיפול דחוף ותשומת לב מיוחדת.

מה זה אומר "עצם שבורה"?

• זה לא משנה אם זה נקרא סדק או שבר, בכל מקרה זו עצם שבורה .

אבל זה לא כל כך פשוט. בעוד שעצמות מאפשרות גמישות, הן עדיין נוקשות. כאשר  מכופפים אותה מעבר לגמישות שלה העצם נשברת. ישנם סוגים שונים של שברים והחומרה בדרך כלל תלוי בצורה של ההשפעה על העצם.

שבר (Fracture) הוא פגיעה בשלמות של העצם בגוף.
במצב של שבר נפגעת האחידות וההמשכיות של העצם ("העצם נשברת").
הגורם העיקרי לשבר הוא כישלון של העצם לעמוד בעומס מסויים שמופעל עליה.
ישנם סוגים שונים של שברים בעצמות כגון  שבר רוחבי (שבר שמופיע לרוחב העצם), שבר ספירלי (שבר שמופיע בצורת ספירלה או סליל בעצם), שבר דחיסה (שבר שבו חלק של העצם נדחס לתוך חלק אחר של העצם), שבר מרוסק (שבר שבו העצם "מתרסקת" ונשברת לכמה חלקים) ועוד…

סוגים שונים של שברים כוללים:

• שבר יציב: עצם כי הוא שבור כך את הקצוות השבורים עדיין מיושרים
• פתוח, שבר מורכב: כאשר העצם שבורה מנקבים את העור עשוי או לא יכול להיות גלוי בפצע
• שבר רוחבי: עצם שבורה שיש לו שבר אופקי.
• שבר אלכסוני: עצם שבורה עם שבר זוויתי.

העצמות שלך קיימות כדי לתת את מבנה הגוף שלך-הם מחזיקים אותך, לעזור לך לתפקד ולהגן על האיברים שלך. . לא פלא שהם חזקים מאוד ההערכה היא כי עצם הצלע יכולה לעמוד עד 740 ק ג של כוח בעוד הירך הממוצע יכול לקחת כמעט 900 ק ג של כוח. בעוד אלה הם הערכות מוצקות, כמות הכוח העצמות שלך יכול לסבול לפני שבירת מסתמך על מספר גורמים כגון:

• הסוג וחומרת הטראומה שהוא חווה
• אם יש לך מצב קיים מראש המחליש עצמות כגון אוסטאופורוזיס
• שימוש יתר לעתים קרובות מוביל לשברים בלחץ

כאשר אתה לשבור עצם מסיבה כלשהי, אתה עלול להיתקל בתסמינים כגון נפיחות, חבלות או עיוות אם ההפסקה חמורה מספיק כי הוא הזיז חלקים של הגוף שלך. בדרך כלל, בדיקת שבירה תתבצע באמצעות X-ray. יותר רציני או קשה לראות הפסקות, למרות, עשוי לדרוש דימות תהודה מגנטית (MRI).

הטיפול בעצם שבורה משתנה בהתאם להפסקה, החומרה שלה והיכן הוא ממוקם על הגוף שלך. הפסקות או שברים רבים דורשים גבס-בין אם זה גבס או פיברגלס-זה יחזיק את החלקים השבורים יחד לאפשר עצם חדש "לסרוג" את הקצוות חזרה יחד. במקרים חמורים, עצמות שבורות יצטרכו להיות מקובעים תוך כדי ריפוי באמצעות לוחות מתכת וברגים להחיל או פנימי או חיצוני.

זה יכול לקחת מקום מספר שבועות עד מספר חודשים על עצמות שבורות להחלים. כדי לסייע במניעתם לחלוטין, מומלץ לשפר את התזונה ולהגדיל את התרגול. על ידי בניית שריר, אתה מגדיל את העוצמה של העצמות שלך, ובכך עוזר למנוע הפסקות חמורות יותר או יותר בעתיד.

מה זה נקע?

נקע (Sprain) היא פגיעה בשלמות של רצועה (ולא של עצם!) בגוף.
אחד מהתפקידים הראשיים של הרצועות בגוף שלנו (הליגמנטים – Ligaments) הוא לשמש כ'חגורות' ששומרות שהמפרקים יישארו יציבים ולא ינועו בטווח גדול מדי. במידה ומפרק כן זז בטווח שמעבר ליכולת שלו, הרצועות נמתחות ו'מנסות לשמור' או אפילו 'לחסום' את העצם מטווח התנועה הקיצוני – בדומה לחגורת הבטיחות שמגנה עלינו ברכב.
במידה ובמפרק מתבצעת תנועה חדה (מהירה ו/או עוצמתית) באופן חריג, יכול להופיע מקרה שבו הרצועות לא עומדות באותו העומס ואז – הן נקרעות.
זהו הנקע.
נהוג להגדיר נקע לפי דרגת החומרה שלו:
דרגה 3 היא החמורה ביותר, דרגה 2 היא בחומרה בינונית, ודרגה 1 היא הכי פחות חמורה.
מקומות מועדים לנקע בגוף הם הקרסול, הברך ולעיתים הכתף והמרפק.

מהי פריקה?

פריקה (Luxation או Dislocation – דיסלוקציה) היא מצב שבו עצם אחת במפרק מאבדת את המיקום (או ה'מנח') שלה ביחס לעצם אחרת במפרק (העצם "יוצאת מהמקום").
מקרה כזה מופיע לרוב בעקבות טראומה ו/או חבלה עוצמתית ולעיתים פתאומית במפרק.
כשמגדירים פריקה, מתייחסים לעצם עצמה ש'זזה מהמקום שלה' ולא לעצם ש'נשארה במקומה'. למשל:
ב"פריקה קדמית של הכתף" – עצם הזרוע (ההומרוס) זז קדימה מהשקע שבו הוא נמצא (מקום שנקרא Glenoid Fossa),
מקומות מועדים לפריקה בגוף הם הכתף, שורש כף היד, האצבעות והפיקה בברך.

מהי תת-פריקה

תת פריקה (Sub-Luxation – סאבלוקסציה) היא בעצם מצב פחות חמור של פריקה: עצם אחת במפרק מאבדת את המיקום שלה באופן חלקי ביחס לעצם אחרת במפרק.
ההבדל בין תת פריקה לפריקה הוא שלאחר פריקה אין מגע בין העצמות במפרק (הן מתנתקות אחת מהשנייה), ולעומת זאת, לאחר תת פריקה עדיין נשאר מגע חלקי.
גם תת פריקה מופיעה בעקבות טראומה עוצמתית ופתאומית,
והמקומות המועדים לתת פריקה הם אותם המקומות שמועדים לפריקה.