שביתת נשק היא הסכם רשמי של צדדים לוחמים להפסיק להילחם. זה לא בהכרח סיומה של מלחמה, מכיוון שהיא עשויה להוות רק הפסקת פעולות איבה בזמן שמנסים לנהל משא ומתן לשלום מתמשך.
מועצת הביטחון של האו"ם מטילה, או מנסה לכפות, החלטות הפסקת אש על צדדים בסכסוכים מודרניים. שביתת נשק היא תמיד דבר שמצריך משא ומתן בין הצדדים לבין עצמם, ולכן הם בדרך כלל רואים בשביתת נשק משהו יותר מחייבים מאשר החלטות הפסקת אש מטעם האו"ם שאינן מחייבות בחוק הבינלאומי המודרני.
שביתת נשק היא מודוס ויונדי והיא אינה דומה לחוזה שלום, שעשוי לקחת חודשים ואף שנים להסכמה עליו. הסכם שביתת הנשק במלחמת קוריאה משנת 1953 הוא דוגמא עיקרית לשביתת נשק שלא הוחלפה בהסכם שלום. שביתת נשק שונה מהפסקת אש, המתייחסים להפסקה זמנית של פעולות האיבה למשך זמן מוגבל מוסכם או בתחום מוגבל. יתכן שיהיה צורך בהפוגה כדי לנהל משא ומתן על שביתת נשק.