מה ההבדל בין ערק, אוזו ושאר משקאות אניס?

ערק, ראקי, מסטיקה, אוזו, אבסינת, אנסטון, אניסט, הרבסיינט, מיסטרה, פסטיס וסמבוקה… בטח שמעתם על לפחות אחד מהם. בשביל המשקה הספציפי – נתחיל בלב שלו: אניס.

מה זה אניס?

אניס הוא צמח קטן, יחסית לשומר או פטרוזיליה. זה, יחד עם בן הדוד שלו, כוכב אניס, יש לו טעם דוה לשורש ליקריץ אבל יותר פשוט לגידול מאשר שורש ליקריץ.

אניס גדל בעיקר בים התיכון והוא טבוע עמוק במזון ובתרבות של העמים באיזור, מה שהופך אותו לצמח מוערך. כוכב אניס גדל בסין, וייטנאם ויפן וקל משמעותית לקצירה, מה שהופך אותו לשיטה המועדפת להענקת טעם אניס.

משקאות חריפים בטעם אניס קיימים מאז (ככל הנראה) 800 לפני הספירה. אז מה שמשתנה הוא בהתאם למדינה או לאזור (ואילו מקורות הסוכר יש להם), נטיית המזקק ואיכות המוצר.

במזרח התיכון, הסוכרים הופקו מתמרים ותאנים. בהודו: תמצית עצי הדקל; אינדונזיה: קנה סוכר או אורז; יוון: ענבים וצימוקים. ברגע שמרכיב הבסיס מותסס ומוכן לזיקוק, יש לך יותר מגוון. עבור חלק מהיצרנים הללו זיקוק כפול הוא סימן לאיכות, כמו אצל יצרני ברנדי וויסקי רבים. עבור אחרים, הם עשויים להשתמש בשיטת סיר נחושת מזוקקת משולשת, או שהם עשויים להשתמש בסטילס עמודים מודרניים יותר כדי להשיג מוצר בסיס ניטרלי יותר.

חשוב לזכור שיצרנים רבים של משקאות חריפים, במיוחד אלה שלעולם אינם מתכוונים להפוך לחברות בינלאומיות גדולות, אינם עומדים בשום מערכת אמיתית של סטנדרטים או כללים. זה נכון לגבי ויסקי, שם אדם אחד עשוי להכין ויסקי מתוק כמו בורבון והיילנדר . זה נכון גם לגבי ג'ין וברנדי ורום ובורבון. יצרני אלכוהול טובים הם לרוב הראשונים לשבור חוקים ולהגדיר מחדש קטגוריות בחיפוש שלהם כדי למצוא משהו טעים.

אז בואו נעבור על הגדולים המשקאות האניס:

מה זה ערק?

ערק הוא, באופן רופף, ה'בסיס' של כל שאר המשקאות של משפחת האניס. ערק נצרך בעיקר בלבנון ובמזרח התיכון. ערק מופק מענבים (מעורב עם הזרעים והקליפות, זה מייצר כוהל שונה מאוד מאשר אם היו עשויים ממיץ בלבד) ובזיקוק השני מוסיפים זרעי אניס כדי לתת טעם למשקה. חשוב לציין שהזרעים מתווספים לפני הזיקוק, לא אחרי, כמו עם הרבה משקאות חריפים בטעמים. הוא גם אינו מכיל תוספת סוכר.

מה זה אוזו?

אוזו הוא רק ערק אבל מיוצר ביוון וגם עם כמה תבלינים אחרים. התבלינים באוזו מוספים לפני (ובמהלך) הזיקוק השני. האם מוסיפים סוכר או לא תלוי בטעם של המזקקים, אבל רוב האוזו שמוסיפים סוכר הם מדרום יוון, אז זה גם קצת היבט תרבותי. באופן מעניין, זהו המשקה היחידה שיש לו את הזכות החוקית הבלעדית לייצר משקאות חריפים בשם אוזו. כל השאר מיוצרים בדרך כלל באזורים מסוימים, אך לא הפכו מספיק גדולים או שנוי במחלוקת כדי שאנשים יוכלו לתבוע זכות חוקית עליהם (מי שלא מכיר רצוי שיקרא של שמפניה)

מה זה סמבוקה? SAMBUCA

סמבוקה היא ערק אבל תוצרת איטליה עם תוספת של פרח הסמבוק כמו גם אניס. כמו כן, כמעט תמיד יש תוספת סוכר. היבט אחד יוצא דופן של סמבוקה הוא בשיטת ההגשה המסורתית שלה: עם פולי קפה.

מה זה ראקי?

ראקי הוא המשקה הרשמי של טורקיה, אבל הוא פופולרי בכל רחבי המזרח התיכון והבלקן. הוא מיוצר באופן מסורתי עם ענבים כבסיס, אבל גם סלק סוכר, מולסה ותאנים. מאפיין יוצא דופן אחד של קטגוריה זו הוא ש'סוגים' חדשים של ראקי מקבלים כל אחד את השם שלו; לדוגמא Yeni Raki או ראקי חדש מיוצר מסלק סוכר ולכן הוא נבדל מה-Raki הרגיל, בעוד düz Raki שאין לו טעם אניס, ו-sakiz raki שמיוצר עם טעם מסטיק .

אניסטה ANISETTE

אניסטה היא רק ערק תוצרת צרפת שעשוי מענבים! למעשה אין הרבה על מה להרחיב עם זה. בדרך כלל מוסיפים סוכר לאניסטה אבל אין מינימום אז זה בדרך כלל מתוק יותר מעראק אבל לא מתוק כמו סמבוקה.

AGUARDIENTE

עכשיו זה קצת כיף כי כנראה תשמעו את השם aguardiente מתייחס להרבה מאוד משקאות חריפים שיוצאים ממרכז ודרום אמריקה, אבל רק במקום אחד הוא מתייחס לכובל בטעם אניס: קולומביה. זה גם עשוי בעיקר מקנה סוכר.. לא מפתיע, בהתחשב באזור.