בראש השנה נהוג לאכול מאכלים בעלי חשיבות סמלית לתחילת השנה ולברכו הנהוגות בה. לטענת אחדים, המאכלים הללו משמשים כרמזים שיעזרו לנו להתמקד ביעדים של השנה: תפילה, תשובה והחלטה לעשות טוב.
לדברי אחרים, הפעולה הפיזית של אכילת מזונות אלו עוזרת לממש ולתת צורה פיזית לגזירות החיוביות שאנו סומכים עליהן. באופן דומה, זה ליצור סימן פיזי כדי לממש את הרצון שלנו, ולהוכיחים שהמעבר מפוטנציאל לממשי תלוי במעשיו הפיזיים של האדם.
ברוב המאכלים, הסמליות טמונה בשם המזון. כאשר מדובר ברימונים, לעומת זאת, הסמליות טמונה בפרי עצמו. באכילת הרימון אנו מביעים את רצוננו לשנה מלאה ביתרונות כמו שלרימון יש כמות גרעינים גבולה.
למרות שבקהילות מסוימות אין מנהג לאכול רבים מהמאכלים הסמליים, הן אוכלות את הרימון (יחד עם התפוח הטבול בדבש וראש דג). אולי זה נובע מהמשמעות העמוקה יותר של הרימון.
נהוג לאכול רימון בראש השנה מכמה סיבות:
- סמליות:
- הרימון גדוש בגרעינים, כ-613, המסמלים את 613 המצוות בתורה. אכילת הרימון מבטאת את רצוננו לקיים את כל המצוות בשנה החדשה.
- צבעו האדום של הרימון מסמל שפע, ברכה ופריון.
- צורתו העגולה של הרימון מסמלת את מחזור החיים ואת השלמות.
- ברכה:
- נהוג לומר ברכה מיוחדת על הרימון בראש השנה: "יהי רצון שנהיה מלאים מצוות כרימון".
- מנהג:
- אכילת רימון בראש השנה היא מנהג עתיק יומין, המוזכר כבר בתלמוד.
- המנהג נפוץ בקרב יהודים רבים ברחבי העולם, הן בקרב אשכנזים והן בקרב ספרדים.
בנוסף, הרימון הוא פרי טעים ובריא, עשיר בנוגדי חמצון וויטמינים. אכילתו תורמת לבריאות הגוף והנפש.
לסיכום, אכילת רימון בראש השנה היא מנהג יהודי עתיק יומין, בעל משמעות סמלית, ברכתית ובריאותית.