בתחום המודיעין הצבאי, היו מקרים שבהם תפיסות והערכות שהתבררו כלא נכונות, והובילו לאסטרטגיות או החלטות פגומות. הנה כמה דוגמאות:
הקונספציה: יש נשק להשמדה המונית בעירק
אחת הדוגמאות הבולטות היא ההקדמה למלחמת עיראק ב-2003, שבה מודיעין על נשק להשמדה המונית (WMDs) היה גורם משמעותי בהצדקת הפלישה. מאוחר יותר התברר כי ההערכות של קהילת המודיעין לגבי החזקת נשק להשמדה המונית של עיראק היו פגומות, ולא נמצאו נשק כזה.
התפיסה: קהילת המודיעין, כולל סוכנויות כמו ה-CIA, העריכה שעיראק תחת סדאם חוסיין מחזיקה בנשק להשמדה המונית, כולל נשק כימי, ביולוגי ופוטנציאלי גרעיני. תפיסה זו הייתה הצדקה מרכזית לפלישה לעיראק ב-2003.
תוצאה: לאחר הפלישה, לא נמצאה עדות מהותית לתוכניות פעילות של נשק להשמדה המונית. הדבר הוביל למחלוקת וביקורת משמעותית על הערכות קהילת המודיעין, שכן התברר כי המודיעין שלפני המלחמה היה פגום.
חשוב לציין שהמודיעין אינו ודאי מטבעו, והחלטות המבוססות עליו כפופות למידע הזמין באותו זמן. המקרה של הנשק להשמדה מונית של עיראק משמש כתזכורת לאתגרים ולהשלכות הפוטנציאליות של הסתמכות על תפיסות מודיעיניות פגומות בקבלת החלטות צבאית וגיאופוליטית.
הקונספציה: אין סבירות למלחמה עם מצרים וסוריה
לקראת מלחמת ערב-ישראל ב-1973, המתיחות בין ישראל לשכנותיה הערביות נותרה גבוהה בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 ומלחמת ההתשה בתחילת שנות ה-70. הנוף הגיאופוליטי התאפיין בסכסוכים טריטוריאליים, פעולות איבה ארוכות ורצון בקרב מדינות ערב, במיוחד מצרים וסוריה, להחזיר שטחים שאבדו בעימות הקודם. בהקשר זה, תפיסה שגויה קריטית מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב האירועים שהתרחשו במהלך מלחמת יום כיפור.
התפיסה: התפיסה השגויה שהשפיעה באופן משמעותי על ההקדמה למלחמת 1973 נעוצה בהערכת היכולות והכוונות הישראליות של הצבא הערבי. ישראל, למרות הצלחותיה הצבאיות במלחמת ששת הימים, החזיקה בתפיסה מוטעית לגבי הסבירות והתזמון של מתקפה ערבית מתואמת. בתוך המודיעין הישראלי רווחה אמונה שמדינות ערב, לאחר שספגו אבדות משמעותיות ב-1967, אינן ערוכות לסכסוך רחב היקף בעתיד הקרוב. תפיסה זו הביאה לתחושת שאננות בצבא ההגנה לישראל (צה"ל) בנוגע לאפשרות של התקפת פתע.
תוֹצָאָה: התפיסה השגויה לגבי הכוונות הצבאיות של מדינות ערב התבררה כשגויה באופן טרגי. ב-6 באוקטובר 1973 פתחו מצרים וסוריה במתקפת פתע מתואמת על ישראל במהלך היום הקדוש היהודי של יום כיפור. אלמנט ההפתעה, יחד עם תכנון קפדני של מפקדי צבא ערבים, אפשרו להם לבצע התקדמות ראשונית משמעותית לתוך חצי האי סיני ורמת הגולן. הכוחות הישראליים, שנלכדו מעוצמת התקיפה והיקף התקיפה, התמודדו עם אתגרים לא צפויים בימים הראשונים של המלחמה.
התוצאה הדגישה את החשיבות הקריטית של מודיעין מדויק ואת ההשלכות הפוטנציאליות של הסתמכות על דעות מוקדמות לגבי היכולות והכוונות של יריבים. מלחמת יום הכיפורים הדגישה את הצורך בהערכה מחודשת של האסטרטגיות הצבאיות, איסוף מודיעין והכרה באופי הדינמי של סכסוכים גיאופוליטיים. המלחמה עיצבה בסופו של דבר מחדש את מאזן הכוחות האזורי והיו לה השלכות מרחיקות לכת על המאמצים הדיפלומטיים הבאים במזרח התיכון.
קו מגינוט – מלחמת העולם השנייה:
התפיסה: קו מג'ינו שנבנה בצרפת נחשב לביצור הגנתי בלתי חדיר לאורך הגבול הצרפתי-גרמניה. האמונה הייתה שזה ימנע פלישה גרמנית.
התוצאה: במהלך מלחמת העולם השנייה, הצבא הגרמני עקף את קו מגינו על ידי פלישת צרפת דרך בלגיה, מה שהפך את התפיסה ההגנתית ללא יעילה והוביל לניצחון גרמני מהיר.
התקפה יפנית על פרל הארבור – 1941:
התפיסה: למרות אזהרות ומודיעין המצביעים על אפשרות של מתקפה יפנית, ארצות הברית לא צפתה להתקפה על פרל הארבור.
תוצאה: ב-7 בדצמבר 1941, יפן פתחה במתקפת פתע על פרל הארבור, שהובילה לאובדן משמעותי של חייהם ותשתיות אמריקאיות. לכישלון הניבוי המדויק של המתקפה היו השלכות עמוקות על כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה.
הפלישה הסובייטית לאפגניסטן – 1979:
התפיסה: ארצות הברית וסוכנויות הביון שלה לא חזו את פלישת ברית המועצות לאפגניסטן.
תוצאה: ברית המועצות פלשה לאפגניסטן ב-1979, והובילה לסכסוך ממושך. היעדר מודיעין מדויק על כוונות סובייטיות באפגניסטן היה כישלון מודיעיני בולט.
הפלישה היפנית למלאיה וסינגפור – מלחמת העולם השנייה:
התפיסה: מתכנני צבא בריטיים האמינו שהג'ונגל המלאי הצפוף ירתיע פלישה יפנית, ובסיס הצי בסינגפור נחשב בלתי חדיר.
התוצאה: הכוחות היפניים ניווטו בהצלחה בג'ונגל ופתחו בפלישה מהירה, שהובילה לנפילת סינגפור ב-1942. התפיסה הבריטית לגבי ההגנות התבררה כלא מדויקת.
פלישת גרמניה לברית המועצות – מבצע ברברוסה – 1941:
התפיסה: ההנהגה הסובייטית לא צפתה פלישה גרמנית למרות אזהרות המודיעין.
התוצאה: מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, הפתיעה את הסובייטים. הכישלון בהערכה מדויקת של כוונות גרמניה הוביל לכשלים ראשוניים עבור ברית המועצות.