מעמדה של ירושלים הוא אחד הנושאים הרגישים והשנויים במחלוקת בסכסוך הערבי-ישראלי, עם השלכות הרבה מעבר לצדדים עצמם.
ירושלים, אלקודס בערבית, היא אתר הכותל המערבי, השריד האחרון לבית המקדש היהודי השני; כנסיית הקבר ואתר הצליבה; ומסגד אל-אקצא, הקיבלה הראשון והקודש השלישי בקדושה לאסלאם.
מזרח ירושלים היא החלק של ירושלים ששוחרר על ידי ישראל ב-1967; הוא ממוקם מזרחית לגבול שלפני 1967. מערב ירושלים היא החלק המקורי של ירושלים שהוקם בשנת 1948, לפני מלחמת 1967. מערב ירושלים היא המרכז השלטוני והמסחרי של ישראל ומוכרת רשמית כבירת ישראל בכל העולם.
ישראל מכירה (ע״פ חוק) בירושלים המאוחדת כבירת ישראל.
בהתאם, לעיר יש משמעות דתית עצומה עבור מיליוני מאמינים משלוש הדתות המונותאיסטיות ברחבי העולם. אחת הערים העתיקות בעולם, לאורך ההיסטוריה ירושלים הייתה בצומת דרכים של תרבויות ויעד לצליינים וכובשים. מאז ימי קדם, אינספור קרבות על שליטתה נערכו על ידי עמים וקבוצות שונות, אשר הותירו עיר בעלת עומק ומרקם תרבותי ודתי ייחודיים. מאז המאה התשע-עשרה, העיר הייתה מושא לתביעות סותרות של יהודים וערבים פלסטינים; הטענות הללו זכו לממד פוליטי וטריטוריאלי בנוסף לזה הדתי, שכן שני העמים רואים בעיר התגלמות המהות הלאומית שלהם וזכותם להגדרה עצמית.