שניהם חגים מאוד חשובים בדת המוסלמית, וכבר נגלה לכם ש "עיד אל" אומר חג ה- בערבית, אבל מהו פיטר ומהו אדחא? הכל במאמר הבא.
עיד אל-פיטר
עיד אל-פיטר פירושו חג שבירת הצום. הוא מציין את סיומו של חודש הרמדאן (חודש הצום המוסלמי, אחד מחמשת עמודי האסלאם). הוא מצויין בשלושת הימים הראשונים של חודש "שוואל" – החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי. עיד אל-פיטר הוא אחד משני החגים העיקריים בדת המוסלמית(השני הוא עיד אל-אדחא) ועל כן נקרא גם "החג הקטן", מפני שנחגג יום אחד פחות מהחג השני. חוגגים אותו בשביל להודות לאלוהים על כך שאפשר להם לעמוד בכל ימי הצום.
בכל קהילה מוסלמית החג מתחיל ומסתיים בזמן אחר, מכיוון שהמוסלמים חוגגים את חגיהם על פי ראיית מולד הירח.
אחת המסורות אומרת שהחג נחגג במועד שבו כתיבת הקוראן הסתיימה.
עיד אל פיטר הוא חג שמח שנוגע בנושאים של מחילה, אחווה וקהילתיות. וכן מנהגי החג תואמים את ערכים אלו: ביקור חולים, הענקת מתנות לנשים וילדים, אכילת דברים מתוקים, תפילה מיוחדת לרגל החג וצדקה לעניים.
כל הקהילות המוסלמיות חוגגות את חג זה. הדרוזים אינם חוגגים חג זה, כיוון שגם אינם מציינים את חודש הרמדאן.
כבכל שנה, בשל העובדה שלוח השנה המוסלמי מבוסס על מחזורי הירח ולא על מחזורי השמש (כמו בנצרות), סיום צום הרמדאן ותחילת העיד אל-פיטר חל במועד שונה.
סיום הצום נקבע ע"י מולד הירח הראשון שלאחר חודש הרמדאן. בשל העובדה שמדובר בתצפית ע"י ראייה, המועד עלול לזוז ביום או יומיים.
לסונים ולשיעים יש שיטות שונות לחישוב סיום הצום, המתבסס על מולד הירח. בעוד רוב העולם הסוני מתבסס על תצפיות בריאד (סעודיה), לשיעים יש שיטות מעט שונות המסתמכות גם על נתונים אסטרונומיים.
עיד אל-אדחא
עיד אל-אדחא פירושו "חג הקורבן". הוא החג העיקרי בדת המוסלמית ועל כן מכונה "החג הגדול". הוא נחגג כארבעה ימים, מהיום העשירי של חודש ד'ו אל חיג'ה (החודש האחרון בלוח השנה המוסלמי). החג מציין את המועד לקיום החג'- העלייה לרגל למכה (אחת המצוות מתוך חמשת עמודי האסלאם). אלו שלא עולים למכה, חוגגים את החג בביתם ומקיימים טקס בדומה למכה שבו הם מקריבים טלה כקורבן, והכנת בשרו כאוכל או כתרומה לעניים.
הדרוזים חוגגים את חג זה באותו תאריך כמו המוסלמים, ויש לו את החשיבות הגדולה ביותר, אך מנהגי החג שונים.
חג זה מקושר לסיפור "עקדת ישמעאל"- הסיפור המקביל לעקדת יצחק במקרא, רק שהפרשנות המוסלמית אומרת כי הבן היה ישמעאל. לכן גם החג נקרא חג הקורבן- כי אברהם אמור להעלות את בנו כקורבן לאלוהים.
כמה ממנהגי החג: עלייה לרגל למכה (שם התרחש סיפור העקידה), צום ביום שלפני החג (נקרא "וקפת ערפה"), תפילת חג, קניית בגדים למשפחה, חגיגות קהילתיות ומשפחתיות, קריאת פסוקים מהקוראן בבתי קברות ושחיטת כבש.