ההבדל בין אמנת קיוטו להסכם פריז


מהו פרוטוקול קיוטו?

פרוטוקול קיוטו היתה אמנה בינלאומי שאומץ בדצמבר 1997 להפחתת פליטת גזי חממה. ההסכם נקרא כך משום שהוא נערך במהלך פגישה בקיוטו, יפן. מטרת הפגישה הייתה לטפל בבעיה ההולכת וגוברת של שינויי אקלים עולמיים, או התחממות כדור הארץ, כפי שהיה נהוג לכנות באותה תקופה. פרוטוקול קיוטו היה אחד ההסכמים הבינלאומיים הראשונים שנעשו הקשורים באופן ספציפי לשינויי אקלים ונחשב אז לאבן דרך דיפלומטית משמעותית.

פרוטוקול קיוטו הונע על ידי אזהרות של מדענים לפיהם פליטת גזי חממה עשויה להעלות את הטמפרטורה העולמית הממוצעת לרמות מסוכנות שעלולות להוביל בעתיד להתמוססות הקטבים והקרחונים, עליית מפלס הים, עלייה במספר מקרי מזג האוויר הקשה. אירועים, כגון שיטפונות, וסיכון מוגבר להכחדה בקרב 20-30% מכל מיני הצמחים ובעלי החיים.

פרוטוקול קיוטו אילץ 41 מדינות מתועשות ואת האיחוד האירופי להפחית את הפליטה העולמית של 6 גזי חממה גדולים. גזי החממה היו פחמן דו חמצני, מתאן, הקספלואוריד גופרית, HFC, PFC ותחמוצת החנקן. המטרה הייתה להפחית את פליטת גזי החממה ל -5.2% מתחת לרמות 1990 עד 2012. למרות שהאמנה נכרתה בשנת 1997, היא נכנסה לתוקף בפברואר 2005.
פרוטוקול קיוטו פנה בעיקר למדינות מתועשות מכיוון שהן נחשבו לפולטות העיקריות של גזי החממה. פרוטוקול קיוטו לא חל על מדינות שעדיין נחשבו למפותחות. מסיבה זו, סין לא נדרשה להפחית את פליטת גזי החממה מכיוון שהיא נחשבה למדינה מתפתחת, למרות שהיא פולטה יותר גזי חממה מכל מדינה אחרת בעולם. עובדה זו הביאה לביקורת על פרוטוקול קיוטו כלא יעיל ולא הוגן. זה גם נחשב כלא יעיל מכיוון שארצות הברית, התורמת השנייה בגודלה לפליטת גזי חממה בעולם באותה תקופה, גם לא הייתה מחויבת לפרוטוקול קיוטו מכיוון שארצות הברית מעולם לא אישררה אותו.

מהו הסכם פריז?

הסכם פריז נערך בדצמבר 2015 בפריז, צרפת מתוך כוונה לקצץ את הפליטה העולמית של גזי חממה. המטרה הספציפית של הסכם האקלים בפריז הייתה להפחית את פליטת גזי החממה כך שהטמפרטורה הממוצעת העולמית לא תעלה יותר מ -2 מעלות צלזיוס מעל הרמות הקדם תעשייתיות תוך מאמץ רציני לא לאפשר לה לעלות 1.5 מעלות צלזיוס מעל לפני התעשייה רמות. זה נכנס לתוקף בנובמבר 2016.

הסכם פריז צמח מתוך צורך באמנה שתחייב את כל המדינות להתחייב להפחתת פליטת גזי החממה, כולל פולטות גדולות שאינן מחויבות לאמנות קודמות הקשורות באקלים. בהסכם פריז נדרשו מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן. כל מדינה נדרשה גם להגיש תוכנית לאו"ם כיצד התכוונו להפחית את פליטת גזי החממה שלה.

מרבית המדינות הציבו יעדים להפחתת פליטת גזי החממה באחוז מסוים עד לתאריך בין 2025 ל -2030. ארצות הברית, למשל, כבר הציבה יעד בשנת 2014 להפחתת פליטות ל-26-28% מתחת לרמות 2005. סין תכננה כי פליטת גזי החממה שלה תגיע לשיאה בסביבות 2030 ואמרה שתעשה מאמץ ישר להגיע לשיא מוקדם יותר. הודו תכננה גם לקצץ 33-35% מהפליטות שלה הנובעות מהתוצר שלה עד 2030, אם כי הודו גם התייחסה לקושי להשיג זאת תוך שהיא עדיין מפחיתה את העוני במדינה. כמו כן הוקמה ועדה שדיווחה מדי שנה על התקדמות הפחתת הפליטות ומדינות העומדות בהסכם התבקשו לעדכן את תוכניותיהן להפחתת פליטות אחת לחמש שנים.

קווי הדמיון בין פרוטוקול קיוטו להסכם פריז

הסכם פריז ופרוטוקול קיוטו הם שני הסכמים בינלאומיים במטרה המובעת להפחית את פליטת גזי החממה העולמית.

ההבדלים בין פרוטוקול קיוטו להסכם פריז

למרות שיש קווי דמיון בין שני ההסכמים הבינלאומיים הללו, ישנם גם הבדלים חשובים.

פרוטוקול קיוטו מתמקד בהפחתת פליטת גזי החממה ל -5.2% מתחת לרמות לפני 1990, ואילו הסכם פריז מתמקד בהפסקת העלייה של הטמפרטורה הממוצעת העולמית ביותר מ -2 מעלות צלזיוס מעל הרמות הקדם תעשייתיות.
פרוטוקול קיוטו חל רק על מדינות מפותחות, ואילו הסכם פריז מחייב את כל המדינות, כולל המדינות המתפתחות, להפחית את פליטת גזי החממה.
פרוטוקול קיוטו מתמקד בקיצוץ בפליטה של ​​שישה גזי חממה ספציפיים, ואילו הסכם פריז מתמקד בגזי חממה אנתרופוגניים בכלל.
השלב הראשוני של פרוטוקול קיוטו הסתיים בשנת 2012, בעוד שציר הזמן של הסכם פריז משתנה, אם כי רוב המדינות מתכוונות להגשים את יעדי היעד שלהן עד 2025-2030.

]

היי, אנחנו אוהבים תגובות! תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *