ההבדל בין מדיניות מוניטרית ופיסקלית

מה ההבדל בין מדיניות מוניטרית ומדיניות פיסקלית בכלכלה?

מדיניות מוניטרית כוללת שינוי ריבית והשפעה על היצע הכסף.
מדיניות פיסקלית כוללת את פעולות הממשלה בשינוי שיעורי המס ורמות ההוצאות הממשלתיות כדי להשפיע על הביקוש המצרפי במשק.
שניהם משמשים לניהול מדיניות של צמיחה כלכלית גבוהה יותר או שליטה באינפלציה.

מדיניות מוניטרית

מדיניות מוניטרית מבוצעת בדרך כלל על ידי הבנק המרכזי / הרשויות המוניטריות והיא כוללת:

  • קביעת ריביות בסיס (למשל בנק ישראל או הפדרל ריזרב בארה”ב)
  • השפעה על היצע הכסף. לְמָשָׁל. מדיניות של הקלות כמותיות להגדלת היצע הכסף

איך עובדת המדיניות המוניטרית

לבנק המרכזי יכול להיות יעד אינפלציה של 2%. אם הנגיד מרגיש שהאינפלציה תעלה מעל יעד האינפלציה, בגלל הצמיחה הכלכלית שהיא מהירה מדי, אז הם יגדילו את הריבית.
שיעורי ריבית גבוהים יותר מגדילים את עלויות ההלוואות ומפחיתים את ההוצאות וההשקעות של הצרכן, מה שמוביל לביקוש מצטבר נמוך יותר ולאינפלציה נמוכה יותר.
אם הכלכלה תיכנס למיתון, הבנק המרכזי היה מוריד את הריבית.

מדיניות הפיסקלית

מדיניות פיסקלית מתבצעת על ידי הממשלה וכרוכה בשינוי:

  • גובה ההוצאה הממשלתית
  • רמות מיסוי

כדי להגדיל את הביקוש והצמיחה הכלכלית, הממשלה תקצץ במס ותגדיל את ההוצאות (מה שיוביל לגירעון תקציבי גבוה יותר)
כדי להפחית את הביקוש ולהפחית את האינפלציה, הממשלה יכולה להגדיל את שיעורי המס ולקצץ בהוצאות (מה שמוביל לגירעון תקציבי קטן יותר)

דוגמה למדיניות פיסקלית מרחיבה

במיתון, הממשלה עשויה להחליט להגדיל את ההלוואות ולהוציא יותר על הוצאות תשתית. הרעיון הוא שגידול זה בהוצאות הממשלה יוצר הזרקת כסף למשק ומסייע ביצירת מקומות עבודה. יכול להיות גם אפקט מכפיל, כאשר ההזרקה הראשונית למשק גורמת לסיבוב נוסף של הוצאות גבוהות יותר. עלייה זו בביקוש המצרפי יכולה לסייע לכלכלה לצאת מהמיתון.

היי, אנחנו אוהבים תגובות! תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *