מה ההבדל בין הזוהר לבין קבלה?

הזוהר והקבלה הם אלמנטים הקשורים זה לזה בתוך המיסטיקה היהודית, אך הם מושגים נפרדים.

מהי קבלה?

הגדרה: הקבלה היא צורה של מיסטיקה יהודית המבקשת להבין את טבעו של האל והיקום. מקורו בתקופת ימי הביניים, עם שורשים במסורות מיסטיות יהודיות קודמות. משמעות המילה "קבלה" היא "התקבלה" או "מסורת", מה שמרמז שהיא כרוכה בהעברת ידע אזוטרי ממורה לתלמיד.
התמקדות: תורות קבליות חוקרות את טבעו של אלוהים, את בריאת היקום, את המחוזות הרוחניים ואת הקשר ההדדי של כל הדברים. מקובלים מאמינים במשמעויות נסתרות בתוך התורה (הטקסט הקדוש היהודי), והם משתמשים במערכות סמליות שונות, כמו עץ החיים, כדי לייצג את מבנה המציאות.
טקסטים: תורות קבליות מצויות במגוון טקסטים, כאשר חלק מיצירות המפתח כוללות את ספר היצירה, הבהיר והזוהר.

מה זה הזוהר:

הגדרה: הזוהר הוא טקסט מרכזי ומשפיע בספרות הקבלית. לעתים קרובות הוא נחשב לטקסט העיקרי של הקבלה. משמעות המילה "זוהר" היא "הדר" או "בהירות" , המשקפת את ההארה המיסטית שהיא מעבר לספק.
מחבר: באופן מסורתי, הזוהר מיוחס לחכם בן המאה ה-2 רבי שמעון בר יוחאי, אך עצם מחברו הוא נושא לוויכוח מדעי. הזוהר הוא אוסף של פירושים מיסטיים לתורה, והוא כולל קטעים סיפוריים ודיונים במושגים קבליים.
משמעות: הזוהר מילא תפקיד משמעותי בעיצוב והפיכת המחשבה הקבלית. הוא זכה לגדולה במאה ה-13 ונחקר על ידי מקובלים במשך מאות שנים.

לסיכום, קבלה היא מונח רחב יותר המתייחס למסורת הכוללת של המיסטיקה היהודית, בעוד שהזוהר הוא טקסט ספציפי בתוך אותה מסורת. הזוהר נחשב לאחד הטקסטים הבסיסיים של הקבלה, המספק תובנות על הפרשנות המיסטית של התורה ומשמש מדריך לתורות ומנהגים קבליים.