מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לצוברת?

מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת?

תקציבית- ממומנת מהתקציב השוטף של המעביד, הכוונה היא פעמים רבות למדינה

בכובע שלה כמעביד. למשל, אם אני עובדת של מדינת ישראל הפנסיה ממומנת מתקציב המדינה אותה מממן משלם המיסים.
אם עובדים אצל מעביד שהוא לא המדינה ונגמר לו הכסף- יכולה להיות בעיה. למשל, ביה”ח ביקור חולים נקלע לקשיים חריפים והגמלאים הפסיקו לקבל גמלה כי הם קיבלו אותה מביה”ח ולו נגמר הכסף. המדינה התערבה וגאידמק נכנס לתמונה והסיפור שלהם נפתר. בפנסיה מסוג זה תלוים במעסיק.

צוברת- המימון הוא צובר. אני והמעסיק כל חודש מפרישים כסף לקרן בה נצברים הכספים. בפנסיה תקציבית אין קרן, המעסיק יום אחד מהתקציב השוטף שלו משלם את הגמלה.

הבדל נוסף- מי נהנה מפנסיה תקציבית בישראל? מי יכול להצטרף לאיזה הסדר? מי שנהנה זה עובדים בשירות המדינה או מוסדות שסמוכים במידה זו או אחרת על תקציב המדינה. חלק מכספי הארנונה ברשויות המקומיות לפחות הולכים לפנסיה תקציבית.
רק עובדים שסמוכים במידה זו או אחרת למדינה יכלו להצטרף אליה. לפנסיה צוברת כולם יכלו להצטרף. היום לא ניתן להצטרף לפנסיה תקציבית.
מסוף שנות ה90 וה 2000 סגרו את הנושא של פנסיה תקציבית. רק מי שהפרישו לו פנסיה כזו בתק’ שהיא הייתה קיימת, ממשיך עדיין לקבל פנסיה תקציבית.
הבעיה עם פנסיה תקציבית היא שהיא בנויה על זה שדור העובדים הנוכחי ממן את דור הגמלאים וכדי שזה יעבדו אנו צריכים הרבה עובדים ומעט גמלאים אבל אם זה מתהפך בגלל עליית תוחלת החיים אז קשה מאוד לממן את הפנסיה התקציבית.

ההבדל קשור לשיעור הפנסיה שמקבלים. פנסיה תקציבית- עובד צובר לכל שנת עבודה שני אחוז מהמשכורת האחרונה שאני אקבל כאשר אני אפרוש מהעבודה.
כלומר אם עבדתי 35 שנה אני אקבל 70% מהמשכורת האחרונה. אם המעסיק פשט את הרגל אני לא אקבל כלום אא”כ האוצר השתתף. המדינה לא מוכנה להגיד מראש שהיא מסייעת במקרה של פשיטת רגל אך היא עוזרת.
בפנסיה תקציבית אפשר להגיד שהיא באמת מבטיחה שההכנסה אחרי הפרישה תהיה דומה לזו שהייתה לפניה. אנשים רבים חושבים שמאחר וזו הפנסיה התקציבית זה המצב לגבי פנסיה צוברת, חדשה וביטוחי מנהלים אך זה לא רלוונטי.

בהסדר של פנסיה צוברת אף אחד לא יודע כמה הוא יקבל, הדבר היחיד שאנו יודעים זה כמה כסף אנו מפרישים. לא ניתן לדעת כמה נקבל כי אנחנו לא יודעים כמה נצבור.

נניח שאנו יודעים כמה כסף אנו נפריש. רוב הכספים הללו מושקעים בשוק ההון ולכן אנו תלויים גם במצב שוק ההון.
כאשר פורשים מעבודה זה המועד היחיד לדעת כמה נקבל. יתרת הזכאות הצבורה מומרת וזה מחולק במקדם המרה- הערכה של קרן הפנסיה שמבוססת על דוחות תוחלת החיים של כמה שנים אני אמורה לחיות ולפי זה תחושב הקצבה שלי.
יכול להיות שאני אחיה שנים רבות לאחר מכן ועדיין תמשיך לשולם קצבה.
רק במועד הפרישה מהעבודה ניתן לדעת כמה נקבל כי את מקדם ההמרה ניתן לדעת רק במועד הפרישה, זה לפי הערכות התוחלת במועד זה.

בזמן שהפנסיה התקציבית הבטיחה הכנסה מובטחת אנו יודעים שהקצבה תשקף פחות או יותר את המשכורת האחרונה, יחד עם קצבאות בל”ל.
בפנסיה צוברת מרכיב אי הוודאות יותר גדול וכדי לקבל כמה שיותר כספים יש לצבור כמה שיותר כספים ומשלב מאוד מוקדם.

מ 2008 מונהגת בישראל פנסיית חובה תעסוקתית. המטרה היא להגן על אנשים מפני עצמם, אנשים לא חוסכים מספיק לביטוח פנסיוני, אנשים לא נוטים לחשוב על גיל מבוגר בגלל ההקשר למוות ומחלות.
אחד מכשלי השוק שמדברים עליו בקרנות הפנסיה זה סיכון מוסרי דווקא בגלל שיש לנו מערכת רווחה והבטחת הכנסה אז אנשים סומכים על המדינה, אנשים חושבים לטווח קצר והמדינה רוצה למנוע זאת.

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *