מה ההבדל בין פסח ראשון לפסח שני?

פסח שני מתרחש מדי שנה ב -יד באייר. זהו חודש בדיוק לאחר 14 בניסן, יום לפני חג הפסח, שהיה היום שנקבע להבאת קרבן פסח ("מנחת פסח", או כבש פסח) לקראת אותו חג.

כמתואר בטקסט המקור למצווה זו (במדבר ט: 1–14), בני ישראל עמדו לחגוג את חג הפסח שנה לאחר צאתם ממצרים.

מנחת חג הפסח והקורבן עמדט בליבה של אותה חגיגה. עם זאת "גברים מסוימים" היו טמאים לפולחן בשל ממגע עם גופות אנושיות, ולכן לא היו כשירים להשתתף בקורבן פס. אל מול ההתנגשות של הדרישה להשתתף בטקס "קורבן פסח" ואי כשירותם בגלל טומאה, הם פנו למשה ואהרון לקבלת הוראות, שהביאו להעברת החוק של פסח שני.

זכאות לפסח שני

כמתואר במדבר ט: 9–13, יהודי רשאי להביא את קורבן פסחן בפסח שני אם הוא טמא באופן פולחני בגלל מגע עם גופה מתה או שהיה ב"מסע רחוק ". כמבואר במשנה פסחים ובגמרא.

ההגדרה של "מסע רחוק" למטרה זו מתפרשת בדרך כלל באופן חופשי.
כל סוגי הטומאה הטקסית כלולים בדרך כלל, לא רק אלה עקב מגע עם גוף אנושי.
בהשפעה נטו, כל אחד שבאופן בלתי נמנע מיכולת להקריב את קורבן פסח במועדו רשאי לעשות זאת בפסח שני. עם זאת, אסור לדחות בכוונה את קורבן הפסח הקורבן אם בכוחו לבצע אותו בפסח.

קווי דמיון והבדלים בהשוואה בין פסח ראשון ושני

המשנה והגמרא מתארות את הדמיון וההבדלים הבאים בהלכות קרבן פסח כאשר הוא מבוצע בפסח שני, לעומת כאשר הוא מבוצע בפסח:

סוג הקורבן עצמו – באילו בעלי חיים ניתן להשתמש, איך צולין אותו, האכילה עם יחד עם מצות ועשבי מאכל, איסור על שבירת העצמות, חובת אכילה עד חצות, וכל שאריותיו חייבות להשרף.

המגבלה היחידה לגבי חמץ (חמץ) היא שאי אפשר לאכול אותו עם הפסח קורבן. אחרת מותר להחזיק אותו, ולראות אותו באור שמש רגיל, שלא כמו בפסח.
באופן כללי יותר, חג המצות המלא של שבעת הימים (חג המצות) – החג המכונה כיום פסח – אינו נצפה בשילוב עם פסח שני.
הלל לא נאמר בארוחה כשצרכים את הפסח קורבן, שלא כמו בפסח.

מצוות בזמנים מודרניים

עקב חורבן בית המקדש בירושלים, יהודים אינם מסוגלים לבצע את קרבן הפסח, לא בפסח ולא בפסח שני. יש הנוהגים לאכול מצות בפסח שני לזכר ההקרבה. אחרים אומרים שהסיבה לאכילת מצו היא מכיוון ש- יד באייר היה היום בו הסתיימו המצות שהוצא ממצרים. יש הנוהגים להשמיט את תחנון מתפילת היומי, אף שמנהג זה אינו מקיים באופן אוניברסלי.

בחסידות

פסח שני בולט יחסית גם בחב"ד וגם בחשיבה החסידית. נושא אחד שבא לידי ביטוי לרוב בחג זה הוא סיכוי שני. בכמה קבוצות חסידיות מנהל האדמו"ר טיש בפסח שני.

האדמו"רים מנדבורנה וקבוצות קשורות מנהלים טיש עם ארבע כוסות יין, מצה ומרור, כדרך הסדר.

היי, אנחנו אוהבים תגובות! תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *