מערכת בתי המשפט הוגדרה בחוק יסוד השפיטה והוא קובע שיוקמו שלוש ערכאות שפיטה מהערכאה הנמוכה לגבוהה בתי משפט השלום, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון.
בית משפט השלום
בית משפט השלום הוא הערכאה (רמה) הראשונה (הנמוכה) בין בתי המשפט. הוא דן גם בעבירות פליליות (בהן המדינה היא הצד המאשים) וגם בעניינים אזרחיים.
בתחום הפלילי, בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות שעונשן מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים.
- בתחום האזרחי – בית המשפט יכול לדון בתביעות אזרחיות אשר ערכן הוא עד 2.5 מיליון שקל. תביעות מעל סכום זה נדונות בבית המשפט המחוזי. תביעות קטנות יותר של עד 33,900 ש"ח נדונות בבית הדין לתביעות קטנות.
- בתחום המקרקעין: תביעות המקרקעין אשר נדונות בבית משפט השלום אינן תלויות בשווי המקרקעין, כי אם בסוגן בלבד, ללא קשר לשויי המקרקעין – תביעות אלה יכולות להיות בנושאי תביעות נגד קבלני בניין, תביעות נגד שכנים, תביעות בשל הפקעת קרקעות, תביעות נגד מנהל מקרקעי ישראל, הפרת הסכמי מכר מקרקעין, הפרת חוזי מקרקעין, שימוש במקרקעין, חזקה על מקרקעין או חלוקת מקרקעין.
- תביעות שכנגד : תבע רשאי להגיש בנוסף לכתב–ההגנה שהוא מגיש נגד התביעה שהוגשה נגדו , כתב תביעה שייקרא כתב תביעה שכנגד (לתבוע את התובע) . בית משפט השלום ידון בתביעות שכנגד ובלבד שהן נובעות מאותו נושא או נסיבות. יש לציין כי התביעה שכנגד איננה מוגבלת בסכום וזאת בניגוד לתביעה המקורית, אשר תהיה עד לסך של 2.5 מיליון שקל.
תחום שיפוטו של בית המשפט השלום הוא בדרך כלל היישוב שבו הוא נמצא. כיום מצויים ברחבי המדינה 28 בתי משפט השלום. בבית משפט השלום יושב בדרך כלל שופט אחד, ולעתים בהרכב של 3 שופטים. אפשר להגיש ערעור על פסיקותיו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי.
רשימת בתי משפט השלום בישראל
- אילת
- אשדוד
- אשקלון
- באר-שבע
- דימונה
- קריית גת
- חדרה
- חיפה
- עכו
- קריות
- בית שמש
- ירושלים
- כפר סבא
- נתניה
- פתח תקווה
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- בית-שאן
- טבריה
- מסעדה
- נצרת
- עפולה
- צפת
- קצרין
- קריית שמונה
- הרצליה
- תל-אביב
בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דן בכל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט השלום או בסמכותו הייחודית של בית דין אחר. ישנם בישראל 6 בתי משפט מחוזיים: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, מרכז לוד ובנצרת.
בעניינים פליליים, בית המשפט המחוזי דן בעניינים שאינם בסמכותו של בית משפט השלום, כגון משפטים בשל עברות שעונשן עולה על 7 שנות מאסר (כמו עבירות רצח או המתה). בעניינים אזרחיים הוא דן בתביעות בסכום של יותר מ- 2.5 מיליון שקלים.
בנוסף דן בית המשפט המחוזי בעתירות של אסירים, בערעורים בענייני מסים ובערעורים בענייני פנקס הבוחרים לכנסת.
המשפטים בבית המשפט המחוזי הם בפני שופט אחד או 3 שופטים. הרכב של 3 שופטים יושב במשפטים על פשעים חמורים כמו רצח, וכן בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, ובכל עניין שעליו החליט נשיא בית המשפט המחוזי.
הלכה שפסק בית המשפט המחוזי מחייבת את בית משפט השלום. אפשר לערער על פסיקתו לפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון
בראש מערכת המשפט במדינה עומד בית המשפט העליון, אשר פסיקתו מחייבת את כל בתי המשפט (פרט לבית המשפט העליון עצמו). מקום מושבו הוא בירושלים ותחום שיפוטו הוא המדינה כולה.
בית המשפט העליון פועל כבית משפט עליון לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק.
כבית משפט לערעורים הוא דן בערעורים על פסקי דין (בעניינים אזרחיים ופליליים) ובהחלטות אחרות של בית המשפט המחוזי, וכן בערעורים על החלטות שיפוטיות ומעין שיפוטיות שונות, כמו חוקיות הבחירות לכנסת, מעצר מינהלי ועתירות5 של אסירים.
כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) הוא דן בעניינים שבין האזרח לבין רשויות השלטון ומגן על חירויות האזרח. הוא דן בעיקר בטענות של אזרחים נגד חוקיות ההחלטות של רשויות השלטון: הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ובעלי תפקידים ציבוריים הפועלים על פי חוק.
מספר השופטים בבית המשפט העליון נקבע על ידי הכנסת וכיום מכהנים בבית המשפט העליון 15 שופטים). בראש בית המשפט העליון עומד נשיא בית המשפט העליון שהוא ראש מערכת השפיטה בישראל, ולצדו המשנה לנשיא.
בית המשפט העליון יושב בדרך כלל בהרכב של 3 שופטים, אולם נשיא בית המשפט העליון, או המשנה לנשיא, רשאים להורות שהדיון בנושא מסוים יהיה לפני מספר לא-זוגי גדול יותר של שופטים. בשאלות יסוד משפטיות או חוקתיות יושבים יותר מ- 5 שופטים, וכך גם בדיון נוסף.
על החלטתו של בית המשפט העליון אי אפשר לערער. אולם בעניין שבית המשפט העליון נתן בו החלטה בהרכב של 3 שופטים, יכול בית המשפט להחליט – עם מתן פסק דינו – שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בהרכב של 5 שופטים או יותר. דיון נוסף יכול להיות בעניינים עקרוניים בנושא פלילי או אזרחי או מינהלי, במספר מועט של מקרים:
- אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או בגלל חשיבותה המיוחדת, או מאחר שיש בה קושי מיוחד או חידוש של הלכה שנפסקה בעניין.
- בית המשפט העליון רשאי להורות על משפט חוזר בעניין פלילי שבו ניתן כבר פסק דין סופי. משפט חוזר יתקיים בבית המשפט העליון או בבית משפט מחוזי.
המקרים שבהם נערך משפט חוזר הם:
- בית המשפט פסק שראיה מן הראיות שהובאו באותו עניין – יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח שאילמלא ראיה זאת היו תוצאות המשפט משתנות לטובת הנידון
- הוצגו עובדות או ראיות שהיו עשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.
- אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותה העברה, ונראה עתה שמי שהורשע בראשונה לא ביצע את העברה.
- נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות הדין.
הוראות אלה בחוק נועדו לאפשר את זיכויו של אדם אשר הורשע בעברה שלא ביצע.
רב תודות על ההארות בשפת העמך.
האם גורם כל שהוא הרהר ברעיון של הצגת עקרונות החוק לתלמידיי בית ספר תיכון,
כמו להקדים תרופה למכת הפשע הנובעת מאלכוהול וסמים?
1) באיזה בית משפט אפשר/דרוש להגיש תביעה כאשר הנתבעים, כולם חתומים על אותו חוזה בישראל, הם:
1.1) אזרחים ישראלים, שחלקם חיים בישראל וחלקם בחו"ל.
1.2) אזרחים זרים שאינם גרים בישראל.
2) האם שופט במחוזי מוסמך לקבוע, אחרי כמה שנים של התנהלות המשפט במחוזי, שהתביעה מתאימה יותר לבית משפט השלום ולהפסיק את התביעה במחוזי ? המשמעות היא הצורך להגיש מחדש את התביעה בבית משפט השלום.
האם פסיקות/קנסות שכבר נפסקו ע"י המחוזי מחייבות את השלום ?