מה ההבדל בין עץ לאילן? 🌳

ההבדלים בין אילן ועץ

ט"ו בשבט מופיע במשנה במסכת ראש השנה כאחת מארבעת "ראשי השנה" החדשות בלוח השנה היהודי. הדיון מתי מתרחשת השנה החדשה היה מקור לוויכוח בקרב הרבנים, שטענו ש:

  • הראשון בניסן הוא "השנה החדשה למלכים ולרגלים".
  • הראשון באלול הוא "השנה החדשה למעשר הבקר"; אולם רבי אלעזר והרב שמעון מציבים זאת על הראשון בתשרי.
  • הראשון בתשרי הוא "ראש השנה החדשה לשנים" (חישוב לוח השנה), "לשנת השמיטה" ליובלות, שתילה, ומעשר ירקות.
  • הראשון בשבט הוא "השנה החדשה לעצים" על פי בית שמאי; אולם בית הלל מציב זאת בחמישה עשר לשבט.
  • הרבנים פסקו לטובת הלל בנושא זה ו -15 בשבט הפך למועד לחישוב תחילת המחזור החקלאי לצורך מעשר תנ"כי.

אז אמנם עץ ואילן שתיהן מילים נרדפות, אבל בלשון המקרא יש הבלים בין אילן לעץ.

עץ במקרא משמש גם כעץ החי וגם כחומר גלם כמו עץ לבנייה ולהסקה. לעומת זאת השימוש במילה אילן הינה לתיאור העץ החי בתהליך גדילתו

ט"ו בשבט (ה -15 לחודש שבט).המשנה (ראש השנה א, א) אומרת כי ט"ו בשבט הוא: ראש השנה לעצים. המשמעות היא שט"ו בשבט הוא תאריך הניתוק ההלכתי לתחום בין פירות שנה זו לשנה הבאה. לכבוד המשמעות של חג זה וקשרו לעצים נחקור שתי מילים בעברית שמשמעותן עץ: "עץ" ו"אילן ".

אנו עשויים להכיר את המילה עץ וצורותיה השונות מהתנ"ך: עץ הדעת, עץ החיים, עצי שיטים, עצי לבנה (עץ לבנון. ), וכדומה. עם זאת, יש מילה נוספת לעץ: אילן. כבר הראינו שוב ושוב שאין שתי מילים בשפה העברית שמשמעותה זהה לחלוטין. אז מדוע יש שתי מילים ל"עץ "ומה ההבדל בין שתי המילים?

הרב שלמה פפנהיים מברסלב (1740-1814) כותב כי המילה עץ קשורה למילה העברית עצום ועצם, מכיוון שהיא מציינת את כוחו ועמידותו של העץ, בניגוד לצורות דקיקות אחרות של צמחים, כמו דשא.

שבעוד שהמילה עץ מופיעה אינספור פעמים במקרא, המילה אילן לא. במקום זאת, המילה אילן מופיעה רק פעם אחת במקרא (דניאל ד '7) ומילה דומה – אילנה (שפירושה גם עץ) מופיעה מספר פעמים בפרק הרביעי של דניאל (פסוקים 8, 11, 17, 20, ו 23). פרק זה, כמו רוב ספר דניאל, כתוב למעשה בארמית, לא בעברית. זה מצביע על כך שעץ היא מילה בעברית, ואילו אילן היא מילה בארמית. המילה האחרונה מופיעה ללא הרף במשנה ובכתבי רבניים אחרים, ומובילה אותנו לשאול מדוע חכמי המשנה העדיפו להשתמש במילה הארמית לעץ במקום במקום העברי.

כדי לפתור קשיים אלה, מסביר הרב חיים הירשנזון (1857-1935) כי בעוד שבעברית המקראית מתכוונת למילה עץ גם לעץ (tree) וגם לחומר עץ (wood), הרבנים החליטו להבדיל בין עצים חיים לחומר העץ המת באמצעות שתי מילים שונות. לשם כך הם לקחו את המילה הארמית אילן שנמצאה בתנ"ך כמשמעותה עץ חי, אימצו אותה כמילה החדשה לעץ חי. במקביל, הם צמצמו את ההגדרה של המילה העברית עץ להתייחס רק לחומר עץ. היתרון של מדיניות לשונית חדשה זו היה שלרבנים הייתה דרך נוחה להבדיל בין עץ חי למשהו שעשוי מעץ.

הרב בצלאל שטרן (1911-1988), נשאל פעם אחת אם ניסוח הברכות והתפילות המסורתיות מנוסח על פי הדקדוק והשימוש בעברית המקראית או בעברית רבנית. הוא ענה על שאלה זו וציטט את המשנה (ברכות ו, א) השולטת: "על פירות אילן מברך בוראי פרי העץ (" מי שיוצר את פרי העץ ")." הרב שטרן הסביר שלמרות שהמילה לעץ בשפת העם המדוברת הייתה האילן המבוסס על הארמית, המשנה בכל זאת בחרה להשתמש במילה עץ בניסוח הברכה לפני שאוכלים פירות. בעיניו זה מוכיח בבירור כי הרבנים העדיפו עברית מקראית על פני צורת העברית שלהם כאשר הם מחליטים על הביטוי המדויק של ברכות.

תגובה אחת

היי, אנחנו אוהבים תגובות! תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *