למה לבננות אין זרעים?

אם אתם מסוג האנשים שאוהבים לתהות על דברים , יתכן שהבחנתם כי בננות שאתם קונים בחנות  לא מכילות זרעים. אם זה המקרה, איך עץ הבננה מתרבה?

ובכן, מסתבר שלבננות יש זרעים (סוג של זרעים) אבל הם לא משמשים לרבייה.

זרעי עץ בננה

אם יצאתם לטבע ופתחתם פרי בננה, כנראה שתמצא בה זרעים. חלקם, למעשה, גדולים ולוקחים את רוב הפרי, מה שהופך את הבשר לקשה לאכילה.

הבננות המסחריות שלנו (שהן, בעיקר, מסוג קוונדיש) התרבו במיוחד במשך השנים, כך שהם seedless triploids דהיינו מוטציה גנטית עם 3 כרומוזומים במקום שניים, שאינם יוצרות זרעים בוגרים. אם הבחנת בנקודות שחורות קטנות באמצע הבננה, גילית זרעים בוגרים שלא יתפתחו, זה מה שקורה עם triploids.

בננה – המוטציה הטעימה

הבננה היא למעשה סוג של דולב. זהו הפרי המתוק שאנחנו בדרך כלל מקלפים ואוכלים ללא בישול והן נקראות לעתים קרובות "קינוח בננות", בשל מתיקות הטבעית שלהן, או כמרכיב העיקרי כשרוצים לעשות מילקשייק בבלנדר.

צמחי בננה מתרבים על ידי הסרת קנה השורש מצמח מארח ושתילת הקנים מחדש וכך הם הופכים להיות עץ בננה חדש. בשיטה הזו, צמח אחד יכול להיות "האם והאב" של מטע שלם של צמחים זהים גנטית.

תהיתם פעם איך קוראים ל'חוטים' שיש בבננה, ולמה הם שם? מסתבר שיש להם סיבה ויש אפילו תועלת.

החוטים הללו נקראים שׁיפָה, והם מעבירים סוכרים וחומרים אחרים לכל חלקי הצמח. אפשר למצוא צינורות שיפה גם בצמחים אחרים, כול בגזעי עצים.

השיפה של הבננה מכילה ויטמינים ומינרלים כמו שאר הפרי ולכן בהחלט אפשר לאכול את החוטים, שחלקנו נוהגים לזרוק.

חוץ מזה –  בננה היא למעשה עשב! לצמח אין גזע אלא גבעול בשרני מאוד. זו הסיבה שיהודים דתיים מברכים על הבננה 'בורא פרי האדמה' ולא 'בורא פרי העץ'.