אין זה מפתיע כי סודה לשתייה ואבקת אפייה מבלבלים בקלות, בהתחשב בשמות הדומים שלהם (במיוחד שבאנגלית סודה לשתייה נקראית סודה לאפייה) המראה, בתוספת העובדה כי הם משמשים לעתים קרובות בתוך אותו המתכון. אבל כשזה מגיע לשימושים הפרטניים שלהם, חשוב לדעת את ההבדל – שמא תקבלו אסון בתהליך האפייה.
אז בואו נבין את זה לעומק:
אבקת סודה לשתייה
סודה לשתיה הוא מינרל בסיסי, אשר, בשילוב עם משהו חומצי, מייצרת פחמן דו חמצני. בדרך כלל זה קורה בנוזל, והתוצאות שאתה מקבל הן בועות, בדיוק כמו בסודה
במילים אחרות: סודה לשתיה יכולה לעשות כמה דברים קסומים למדי, כמו לנפח דברים.
בדרך כלל, אנו נראה את המרכיב צץ במתכונים אפייה שכוללים גם מרכיבים חומציים כמו מולסה, סירופ מייפל, מיץ לימון, דלעת.
הסיבה לכך היא שאבקת הסודה לשתייה משתמשת כאלמנט מתפיח , במיוחד כדי לעזור לבצק לתפוח. מתכונים באמצעות סודה לשתיה לעיתים קרובות אופים כהה יותר, והם קריספי יותר, מאשר אלה ללא," אבל, יותר מדי סודה לשתיה במתכון יכול לתת לו טעם מריר של סבון
כשזה מגיע לניקוי, ניתן להשתמש סודה לשתיה כמעט כל דבר שאתם יכולים לדמיין, מהורדת אבנית, הסרת ריחות מהשטיח והסרת סימני עקב מרצפות לינוליאום.
אבקת אפייה
אבקת אפייה, לעומת זאת, היא למעשה שילוב של סודה לשתיה וחומצה אחרת, בנוכחות חומר מייצב שהוא לעתים קרובות מעט סירופ תירס.
מה זה אומר? שהכל נשאר אדיש בתערובת עד שנוסיף נוזל. הנוזל מעורר את האבקה ומאפשר לסודה ולחומצה להשתלב כדי לייצר פחמן דו חמצני (שנראים כמו בועות בעין בלתי מזוינת). תהליך זה הוא מה שנותן לאבקת אפייה את כוח הרמה שלה במתכונים – שבלעדיו, מה שהיינו מקבלים הוא מאפים שטוחים כמו ביסקוויט.
ובונוס: איך תדעו אם אבקת האפייה/הסודה לשתייה שיש לכם בארון עדיין בתוקף?
סודה לשתייה: מכניסים כפית לתוך קערה עם חומץ או לימון. אם מתרחשת תסיסה – הכל תקין.
אבקת אפייה: מכניסים כפית לתוך קערה עם מים. אם היא מבעבעת – היא טרייה.
איך יודעים אם אבקת האפייה בתוקף?