מה ההבדל בין סרוטונין ודופאמין?

סרוטונין לעומת דופמין

המוח הוא האיבר המורכב ביותר בגוף שמורכב ממעל 100 מיליארד עצבים אשר מקושרים אחד עם השני. איבר זה שולט על מה שאנחנו עושים, חושבים, ומרגישים.

כאשר המוח וכל החלקים שלו פועלים בצורה אופטימלית, הכל טוב. עם זאת, לפעמים חתיכה אחת של הפאזל “זזה” מעט, דבר אשר עלול לגרום לבעיות בבריאות הנפשית או הגופנית. אנשים רבים נאבקים עם בריאות הנפש שלהם בגלל התמודדות עם חוסר איזון של בנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים- מולקולות העוברות מתא אחד לתא אחר ומאפשרות העברת מסרים) מסוג סרוטונין ודופמין, אבל רוב האנשים לא יודעים מה הם או מה הם עושים.

בעוד שגם סרוטונין וגם דופאמין הם נוירוטרנסמיטרים ושניהם נחשבים “כימיקלים של הנאה”, יש להם תפקידים שונים ומובחנים. כמו כן חשוב לציין כי סרוטונין ודופאמין אינם קשורים רק למצב הרוח ולתחושת אושר. הם גם משחקים תפקיד בשינה, עיכול, תגובה לכאב, ותפקודי גוף אחרים.

מה זה סרוטונין?

כמו נוירוטרנסמיטר, סרוטונין אחראי על שליחת אותות בין תאי הגוף. סרטונין ידוע בפעולותיו במוח ומצבי רוח, אך מרביתו בגוף נמצא במערכת העיכול. הסיבה לכך היא שסרוטונין מופק מחומצת אמינו שנקראת טריפטופן. טריפטופן הוא חומצת אמינו חיונית, כלומר הגוף לא יכול לייצר את זה בעצמו ואדם חייב לצרוך את חומצת האמינו האלו בתזונה שלו. טריפטופן מתקשר לחג ההודיה – זה הכימיקל שנמצא בתרנגול הודו המסורתי ואומרים שאנשים מרגישים מאושרים ומנומנמים אחרי אכילתו. גם ביצים, טופו, סלמון, ואגוזים הם מאכלים שמכילים הרבה טריפטופן, שמייצר את הסרוטונין.

כמו שרוב האנשים יודעים, סרוטונין קשור לאושר ומצבי רוח טובים. אבל במקום לחשוב על סרוטונין כמאיץ מצב הרוח, צריך לחשוב עליו כווסת מצב רוח. סרוטונין שומר על מצבי רוח יציבים ומונע תנודות גדולות שקשורות לאושר, ולכן מחסור בסרוטונין קשור גורם לדיכאון. מעבר לוויסות מצבי רוח, לסרוטונין תפקידים רבים אחרים:

שינה: לסרוטונין תפקיד גדול במחזורי השינה / התעוררות שלנו. שלא כמו ההורמון מלטונין, אשר מסייע להירדם בלילה, סרוטונין מסייע לתחושת ערנות בבוקר.
עיכול: כפי שצוין לעיל, רוב הסרוטונין בגוף נמצא בבטן ובמעיים, לא במוח (אם כי הוא שולח אותות למוח ומשפיע על תפקודו). הוא עוזר לווסת את תנועות המעי ושאר פעולות העיכול.
ריפוי פצעים: בנוסף לבטן, סרוטונין נמצא בטסיות דם. כאשר אתה נפגע, הגוף משחרר סרוטונין מתוך טסיות הדם כדי לסייע בתהליך קרישת הדם.

מה זה דופמין?

כמו סרוטונין, דופמין הוא נוירוטרנסמיטר חשוב. הוא קשור ל”מרכז העונג” של המוח. כמו סרוטונין, לדופמין יש פעולות רבות מעבר גרימת הנאה ואושר. הוא גם ממלא תפקיד חשוב בתנועה, וחוסר ממנו גורם למחלת פרקינסון ורעידותיה האופייניות. הדופמין האחראי על השליטה בתנועה וקשור למחלת הפרקינסון נמצא במוח.

ובכל זאת, רוב האנשים מתעניינים בתפקידו של דופמין במרכז ההנאה והגמול של המוח. דופמין מתקשר להתמכרות לסמים כי הוא יכול להמריץ התנהגות כלפי דברים אשר יפעילו את מרכזי העונג של המוח. בנוסף, דופמין נוצר באזור הנקרא VTA במוח הקשור למערכת התגמול. דופמין משוחרר מה VTA לשאר המוח כאשר אדם עושה משהו ומקבל, או אפילו רק מצפה, ל”פרס”, או להנאה. הדופמין מניע את האדם להמשיך לבצע את ההתנהגות שהביאה להם את ה”פרס”. דופמין מסייע לבבני אדם לבצע פעולות הכרחיות, כמו שתיית מים ואכילת מזון. אך יכול גם לגרום לאנשים לפעול בדרכיפ פחות  בריאותיות, כמו אכילה מוגזמת או שימוש בסמים.

סיכום- ההבדל בין דופמין לסרוטונין

כמו שהוצג לעיל, לשני נוירוטרנסמיטרים אלו יש תפקידים שונים במוח. שניהם מתקשרים לתחושות חיוביות, סרוטונין מייצב את מצב הרוח ודופמין אחראי על מערכת התגמול. אך, הפעולות המרכזיות שלהם שונות. דופמין מאיץ תחושות של עונג ואושר . בעוד סרוטונין מווסת תחושות אלו.

פעולותיהם שאינן קשורות למצב הרוח שונות גם הן, דופמין אחראי על תנועה וסרוטונין עוזר לשינה ולעיכול.

דופמין, סרוטונין ומצב נפשי

בגלל תפקידיהם הרבים, הגיוני שיש להם תפקיד חשוב בבריאות הנפש. כאשר שניהם פועלים בצורה תקינה, הם גורמים לאדם להרגיש מאוזן ושמח. כאשר רמת הדופמין והסרוטונין בגוף אינה מאוזנת, מתחילות להיווצר בעיות.

ישנו קשר בין סרוטונין לדיכאון, הדעה הרווחת היא שמחסור בסרוטונין, גורם לדיכאון. מחסור בסרוטונין יכול לגרום לחרדות ונדודי שינה

כפי שהוזכר קודם, דופמין קשור להתמכרות לסמים. דופמין הוא חלק ממערכת התגמול של המוח, ומשוחרר לאחר שאדם עושה משהו ומצפה/מקבל תגמול על כך. אחת מן הדרכים  לשחרור הרבה דופמין בבת אחת, היא סמים ואלכוהול. גם קפה וסיגריות קשורים לשחרור דופמין. כל הדרכים שהוצגו מעלות את רמת הדופמין במוח, כך שהאדם מרגיש שהוא מוכרח להשתמש באותו הדבר על מנת לשחרר את התחושה הזאת שוב. ככל שהאדם משתמש ביותר דופמין, המוח מתרגל לרמות הגבוהות של הדופמין, כך שהאדם רוצה לצרוך עוד ועוד מהסם כדי להרגיש את אותה התחושה, כשרק התחיל להשתמש בסם.

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *