אדרנלין, קורטיזול, נוראדרנלין: שלושת הורמוני הסטרס – הסבר

בזכות עבודת מערכת העצבים הסימפתטית שלנו, מערכת "הילחם או ברח" שמשתלטת כשאנחנו לחוצים, או כשאתם רואים את שמו של הבוס שלך בשיחות הנכנסות בטלפון הנייד שלכם בשעת לילה מאוחרת, גופכם מגיב כאילו יש בו אריה משוחרר.
מאחורי המגוון הרחב של התגובות הגופניות והנפשיות גם ללחץ עומדים מספר הורמונים האחראים על הוספת דלק לשריפה.

תגובת "הילחם או ברח" (באנגלית: Fight or Flight; נקראת לעיתים "הילחם, ברח או קפא", באנגלית: Fight, Flight or Freeze) היא מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תבנית של שינויים גופניים, כחלק ממנגנון הישרדותי-אבולוציוני, אשר מכין את האדם או את בעל-החיים להתמודד פיזית עם איום או סכנה מיידית.

בכל מקרה – הכל מתחיל בהורמונים

מה זה אדרנלין?

אדרנלין ידוע בכינויו הורמון "הילחם או ברח", הוא מיוצר על ידי בלוטות יותרת הכליה לאחר שקיבל הודעה מהמוח שמצב מלחיץ מגיע.
מה זה עושה: אדרנלין, יחד עם נוראדרנלין (עוד על זה למטה), אחראים במידה רבה לתגובות המיידיות שאנו חשים בלחץ. תארו לעצמכם שאתם מנסים להחליף נתיבים במכונית שלכם, ולפתע, מהנקודה העיוורת שלך, מגיעה מכונית מירוץ במהירות של 150 ק"מ לשעה. אתם חוזרים לנתיב המקורי שלכם והלב עם דופק גבוה. השרירים שלכם מתוחים, אתם נושמים מהר יותר, אתם עלול להזיע. זה אדרנלין.
יחד עם העלייה בדופק, אדרנלין מעניק לך גם מתח של אנרגיה – שאולי תצטרכו לברוח ממצב מסוכן – וגם ממקד את תשומת הלב שלכם.

נוראדרנלין

נוארדרנלין הוא הורמון הדומה לאדרנלין שמשתחרר מבלוטת יותרת הכליה וגם מהמוח.
מה הוא עושה: התפקיד העיקרי של נוראדרנלין, כמו אדרנלין, הוא עוררות, כשאתם לחוצים, אתם הופכים להיות יותר מודעים, ערים, ממוקדים ואתה בדרך כלל רגישים לתגובות יתר.

זה גם עוזר להעביר את זרימת הדם לאזורים שבהם זה אולי לא כל כך חיוני, כמו העור, ולעבר אזורים חיוניים יותר באותה תקופה, כמו השרירים, כך שתוכל לברוח מהזירה הלחוצה.
אף על פי שנוראדרנלין עשוי להיראות מיותר כאשר יש אדרנלין (מה שמכונה לפעמים גם אפינפרין), צריך לדמיין ששנינו הורמונים כסוג של מערכת גיבוי. נניח שבלוטת הכליה שלך לא עובדת טוב, עדיין אפשרי שמשהו יציל מקטסטרופה חריפה.
תלוי בהשפעה ארוכת הטווח של כל מה שגורם למתח וסטרס – ואיך אתם מתמודדים באופן אישי עם מתח – זה יכול לקחת בין חצי שעה למספר ימים כדי לחזור למצב המנוחה הרגיל שלכם.

קורטיזול

קורטיזול הוא הורמון סטרואידי, המכונה בדרך כלל הורמון הלחץ, המיוצר על ידי בלוטת יותרת הכליה.
מה זה עושה: לוקח קצת יותר זמן – דקות ולא שניות – כדי שתרגישו את ההשפעות של קורטיזול נוכח לחץ, מכיוון ששחרור הורמון זה לוקח תהליך רב-שלבי הכולל שני הורמונים מינוריים נוספים.
ראשית, החלק במוח המכונה האמיגדלה צריך להכיר באיום. לאחר מכן הוא שולח הודעה לחלק המוח הנקרא ההיפותלמוס, שמשחרר הורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRH). לאחר מכן CRH וזה אומר לבלוטת יותרת המוח לשחרר הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH), אשר אומר לבלוטת יותרת הכליה לייצר קורטיזול – חתיכת תהליך!
במצב הישרדות, הכמויות האופטימליות של קורטיזול יכולות להיות מצילות חיים. זה מסייע בשמירה על איזון הנוזלים ולחץ הדם, תוך כדי וויסות תפקודי גוף שאינם חשובים ברגע, כמו דחף להרבייה, חסינות, עיכול וגדילה.
אבל כשאתם נמצאים בבעיה, הגוף משחרר ברציפות קורטיזול, ורמות מוגברות כרוניות יכולות לגרום לבעיות חמורות. יותר מדי קורטיזול יכול לדכא את המערכת החיסונית, להעלות את לחץ הדם ואת הסוכר, להוריד את החשק המיני, לייצר אקנה, לתרום להשמנה ועוד.
כשאתם מתמודדים עם משהו מלחיץ, במיוחד אם זה לא צפוי לחזור או שהוא לא בעל השפעה אדירה לטווח הארוך, אתם רוצים להיות מסוגלים להתנער ממנו ולהמשיך הלאה עם החיים.
כמובן, שאסטרוגן וטסטוסטרון הם גם הורמונים המשפיעים על האופן בו אנו מגיבים לסטרס, וכך גם המועברים העצביים דופמין וסרוטונין. אבל התגובה הקלאסית של לחץ נובעת בעיקר משלושת השחקנים הגדולים שהוזכרו לעיל. איך אתם מגיב ללחץ? ספרו בתגובות.