כשאנחנו חושבים על פטה, אנחנו חושבים על יוון. ולמרות שסלט יווני לא יהיה סלט יווני בלי הרבה מהבריני, המלוח והגבינה הפירורי האהובים על כולם, למדינה אין מונופול על החומר – רחוק מכך. יש עולם רחב, עם כל כך הרבה סוגי גבינת פטה לבחירה.
כל מה שאתם צריכים לדעת על פטה עיזים וכבשים?
חנויות גבינות טובות וכמה חנויות מכולת יציעו כמה סוגי פטה, מובחנים לפי ארץ המקור, סוג חלב וטכניקת האריזה. פטה מחלב כבשים (האופציה הקלאסית) נוטה להיות המודגשת בטעמים, בעוד שהגרסאות של חלב עיזים וחלב פרה מתונות יותר. אבל ההבחנה השימושית ביותר היא הסגנון הגיאוגרפי. אלו הם שלושת סוגי הפטה העיקריים שתראו בחנות, ולמה הם מתאימים ביותר.
פטה בולגרית
זהו הסוג המלוח ביותר של פטה, עם מרקם יציב אך קרמי. כולנו עוסקים לחתוך אותו לפרוסות ולהלביש אותו בשמן זית טוב, מלח ופלפל. טיפול פשוט נותן למרקם המהותי ולקרמיות הנעימה לזרוח.
פטה צרפתי
עדין וקרמי. אלו התכונות שהמגוון הזה מביא לשולחן. פטה צרפתי פחות מלוח מבני גילו, ונוטה להיות קצת יותר רך, כך שהוא מוקצף נהדר (בבלנדר, אם יש לך) ומוגש לצד ירקות צלויים או למרוח על לחם פריך. להיט של מוצרי חלב ייקח את הכרובית הצלויה שלך לשלב הבא.
פטה יוונית
זו הגבינה שאתם רואים בתדירות הגבוהה ביותר. פטה יוונית היא מוגדשת, חריפה וחדב, והמרקם העדין הופך אותו למושלמת למי שמפורר אותה בסלטים, מפזר על מרקים קרים, או לזרוק קצת ריגטוני, קטניות וירוקים. למרות שזו הגבינה המלוח ביותר, פטה יוונית מכילה את הטעם הרב ביותר מבין השלושה, מה שהופך אותו לתוספת טרנספורמטיבית למנות פשוטות וחד-ממדיות.
פטה במי מלח
עם זאת, בסופו של יום, הדבר החשוב ביותר שיש לחפש בקניית פטה הוא איך הוא נארז. תמיד כדאי לקנות פטה במי מלח. ב"פטה במי מלח", אנחנו מתכוונים לדברים שמגיעים ארוזים במיכל פלסטיק מלא בנוזל – במקרה זה, מי מלח – בניגוד לזנים המפוררים מראש או אטומים בוואקום. התמיסה מעצימה את הטעם, מאריכה את תוחלת החיים של הפטה ומשפרת את המרקם הקרמי שלה.