מדענים מגדירים שנת שמש בהתבסס על תנועות השמש, ומשתמשים בתנועות של הירח כדי להגדיר שנת ירח. שלא כמו לוח השנה הירחי, רוב המקומות ברחבי העולם משתמשים בלוח השנה הסולארי כדי לעקוב אחר חלוף השנה. לשנים סולריות (שמשיות) אורך שונה משנות הירח, והמונח "אפקט" מתאר הפרש זמנים זה. אפקט אחד הוא 11 ימים.
הגדרת שנת ירח ושמש
12 חודשי ירח מהווים שנת ירח. ניתן להגדיר חודש ירח גם כזמן שלוקח לירח לעבור בכל אחד משלביו – מולד ירח, חצי ירח וירח מלא ולחזור חזרה למיקומו המקורי. חודש ירחי לוקח 29.5 יום, אם כי זה משתנה מעט סביב הממוצע הזה.
אנו מכנים את פרק הזמן הדרוש לכדור הארץ כדי להשלים הקפה אחת סביב השמש כשנת שמש. פירושו של חודש שמש הוא אחד חלקי שתים עשרה משנה סולארית. חודשי לוח השנה שונים מכך, אך בפועל ההבדלים הם מינוריים וקיימים כך שנוכל לקבל מספר שלם של ימים בכל חודש.
תקופת הזמן של שנות ירח ושמש
לשנת ירח יש כ- 354 ימים. לשנת שמש יש 365 יום. זה משאיר הפרש של 11 יום בין שנת שמש אחת לשנת ירח אחת, הנובע מההבדל בהגדרות שלהם. המונח אפקט מתאר הפרש זמנים ספציפי זה. במהלך 33 שנה, יהיה פיגור של שנה בין לוחות השנה השמשיים לירחיים בגלל הפרקים הבאים.
המוסכמות של לוח שנה ירחי ושימשי
ברוב המקומות ברחבי העולם משתמשים בלוח שנה שימשי ולא בירח. עם זאת, יהודים ומוסלמים עוקבים אחר לוח השנה הירחי. לוחות השנה האיסלאמיים, המכונים גם לוחות שנה היג'ריים, מבוססים על מחזור הירח, ושנתו מורכבת מ -12 חודשי ירח. לוח השנה ההיג'רי ממלא תפקיד חשוב למטרות דתיות והפסטיבלים הדתיים המוסלמים (עיד אל-פיטר, עיד אל אדחא) מבוססים על לוח שנה זה. לוח שנה יהודי משתמש בעיקר בהגדרות ירח, וכל חודש מתחיל בירח החדש, אך השנים מבוססות על שנות שמש. לוחות שנה סיניים הם סוג של לוח שנה שמש, שמשלב בין לוח שנה ירחי ולוח שמש.
שנים מעוברות וחודשי מעוברים
מכיוון שיש הבדל של 11 יום בין שנת שמש לשנת ירח, אנשים המשתמשים בלוח שנה ירחי מכניסים אליו חודש נוסף (13) אחת לשלוש שנים. בלוח השנה הסולארי אנשים מוסיפים יום מעוברים לחודש פברואר אחת לארבע שנים.
לוח שנה יהודי נקבע רק לפי הירח וכמובן כל חודש לפי הירח,כדי להשלים את החסר בין שנת לבנה לשנת חמה וכן כדי שהחגים שהתורה קבעה לנו יהיו בזמנם,כגון פסח באביב,אנו מעברים את השנה ומוסיפים חודש אדר א כמו השנה שנת תשפ'ב היא שנה מעוברת