IBAN לעומת קוד SWIFT: מה ההבדל?


IBAN הוא מספר חשבון בנק בינלאומי לעומת SWIFT שהוא קוד החברה לתקשורת פיננסית בין-בנקאית

סקירה כללית

ישנן שתי שיטות סטנדרטיות ומוכרות בינלאומית לזיהוי חשבונות בנק כאשר מתבצעת העברה בנקאית ממדינה אחת לאחרת: מספר חשבון בנק בינלאומי (IBAN) וקוד האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית (SWIFT). ההבדל העיקרי בין שתי השיטות טמונות במידע שהקודים מעבירים.

קוד SWIFT משמש לזיהוי בנק ספציפי במהלך עסקה בינלאומית, IBAN משמש לזיהוי חשבון בודד המעורב בעסקה הבינלאומית. גם קודי SWIFT וגם IBAN הם מרכיבים חיוניים בתהליך שבו אנשים יכולים להעביר כסף לחו"ל, ושניהם ממלאים תפקיד חיוני בניהול חלק של השוק הפיננסי הבינלאומי.

מה זה מספר חשבון בנק בינלאומי (IBAN)

IBAN מאפשר זיהוי קל של המדינה בה נמצא הבנק ומספר החשבון של מקבל ההעברה הכספית. ה-IBAN משמש גם כאמצעי לבדיקת תקינות פרטי העסקה. המספר מתחיל בשתי ספרות קוד מדינה, ולאחר מכן שני מספרים, ואחריהם עד שלישי-חמישה תווים אלפאנומריים.

שיטה זו של בדיקה וזיהוי משמשת ברוב מדינות האיחוד האירופי ומדינות אחרות באירופה.

בשנת 1997 פיתח לראשונה ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) – גוף קובע תקינה בינלאומי המורכב מנציגים מארגוני תקינה לאומיים שונים – מערכת תקינה עבור IBANs. עם זאת, הועלו חששות, בעיקר על ידי הוועדה האירופית לתקנים בנקאיים. (ECBS) – כיום מועצת התשלומים האירופית, גוף קבלת ההחלטות והתיאום של תעשיית הבנקאות האירופית – שהייתה יותר מדי גמישות בתקנים המוצעים. הגרסה המחודשת של התקן כללה פסיקה שדרשה את ה-IBAN עבור כל מדינה זה גם קבע שניתן להשתמש רק באותיות רישיות בתוך ה-IBAN.

עוד באותו נושא:  מה ההבדל בין כרטיס אשראי (קרדיט) לכרטיס חיוב (דביט)

מה זה SWIFT – קוד הזיהוי של האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית

מערכת ה-Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication (SWIFT) היא רשת הודעות שמוסדות פיננסיים משתמשים בה כדי להעביר מידע והוראות בצורה מאובטחת באמצעות מערכת סטנדרטית של קודים. היא הוקמה בשנת 1973. מערכת SWIFT מקצה לכל ארגון פיננסי קוד ייחודי שיש לו או שמונה תווים או 11 תווים.

זו נותרה השיטה שבה מתבצעות רוב העברות הכספים הבינלאומיות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא מכיוון שמערכת ההודעות SWIFT מאפשרת לבנקים לשתף כמות משמעותית של נתונים פיננסיים, כולל מצב החשבון, סכומי חיוב ואשראי , ופרטים הקשורים להעברת הכסף.

היכולת לגשת לשני המזהים הללו – קודי SWIFT ו-IBAN – חיונית כדי להבטיח העברה בינלאומית מהירה ומוצלחת. המזהה הנדרש על ידי הבנק תלוי בבנק שבו נעשה שימוש, בבנק של הנמען ובמדינות שבהן ההעברה מתבצעת מקורו והתקבל, אולם ללא אף אחד מהם, הסיכויים להסתיים בהצלחה של ההעברה פוחתים במידה ניכרת.

שיקולים מיוחדים

לפני כניסתן של שיטות זיהוי אלו, לא היו שיטות סטנדרטיות ומוכרות בינלאומיות לזיהוי חשבונות בנק. המידע שמדינה אחת השתמשה בו לזיהוי חשבונות הבנק והפרטים של המדינה השולחת לא היה בהכרח מוכר על ידי המדינה המקבלת.

חוסר פרקטיקה סטנדרטית פירושו שלא הייתה דרך להבטיח שהמידע שהוזן נכון. כתוצאה מכך, תיאורטית, תשלומים יכולים להתבצע לאנשים או לארגונים הלא נכונים. באופן דומה, התשלומים עלולים להתעכב בזמן שהפרטים המזהים אושרו. החמצה, עיכוב, ותשלומים שגויים גרמו לעלויות נוספות הן לבנקים השולחים והן לבנקים המקבלים.

הכנסת שיטות הזיהוי הללו הייתה חיונית בסיוע לייעל את תהליך ביצוע העברות כספים בינלאומיות.

היי, אנחנו אוהבים תגובות! תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.

האימייל לא יוצג באתר.