מה ההבדל בין פאשיזם וקומוניזם?

לפשיזם ולקומוניזם יש כמה קווי דמיון וכמה הבדלים חשובים. אמנם יש ניואנסים בין הקומוניזם הקלאסי לקומוניזם שהיה בברית המועצות – אבל נניח לזה לרגע.

הדומה בין הפשיזם והקומוניזם

גם הפשיזם וגם הקומוניזם דוחים את רעיון הקפיטליזם והדמוקרטיה הליברלית.

הם רואים ב”מימון גלובלי בינלאומי” וב”ליברליזם קלאסי (כלומר חופש סחר, הגירה וכו ‘) “כקידום חומריות, התערבות בינלאומית וזילות של עקרונות חשובים.
גם הפשיזם וגם הקומוניזם הם אידיאולוגיות טוטליטריות. הם דורשים סדר מוחלט של החברה – אף אחד לא יכול “לשבת בצד” או סתם “לעסוק כרגיל”. אם לא תצטרף למערכת החדשה, סביר להניח שתתמודד עם הטרדה, עונשים ואפילו חמור מכך.

גם הפשיזם וגם הקומוניזם דוחים מבנים חברתיים אלטרנטיביים. יש לבטל מועדונים פרטיים, מוסדות דת חזקים וכל מה שמושך את ההמונים הרחק מהמדינה / החברה כדי שאנשים יוכלו להתמסר באופן מלא לפרויקט הפוליטי / חברתי החדש.

ההבדלים בין פאשיזם לקומוניזם?

הפשיזם הוא ריאקציוני ואילו הקומוניזם הוא מהפכני. זה אומר שהפשיזם בנוי על רעיונות “מיושנים” – האומה, המשפחה, הגזע, הדת והמסורת (כל עוד הם לא חזקים מדי; ראה לעיל). הפשיזם עוסק ביסודו בהגנה וחיזוק האומה והיפטרות מחלקי החברה שהופכים אותה לחלשה, כמו התנגדות פנימית וקבוצות שאינן תורמות כמו מהגרים / פציפיסטים .

לעומת זאת, הקומוניזם עוסק בהפלת השלטון הישן, ביטול הרכוש הפרטי, היפטרות מצורות תרבות ישנות שיכולות לשמש לקשירת אנשים לדרכיהם הישנות. משטרים קומוניסטים אימצו לעיתים קרובות קמפיינים של “חינוך מחדש” בכדי להראות לאנשים את הדרכים החדשות ולהשמיד דברים שמעכבים אותם מלחבק את הדרכים החדשות.
הפשיזם הוא פרטי כלכלי ואילו הקומוניזם הוא קהילתי. הפשיזם ביקש לחזק את האומה – שפירושו סיפוק עצמי. התלות ביבוא לשגשוג המדינה הייתה חלשה; המטרה של הפאשיזם היא חיזוק תעשיות קיימות והעצמתן באופן פנימי ליצירת כוח תעשייתי.

בדרך כלל אנשים שעבדו עבור אותם עסקים גדולים ותאגידים שהם עבדו בהם תחת המשטרים לפני המשטר הפאשיסטי, אם כי כעת ניתן הרבה יותר כוח לבעלי העסקים לפגוע בזכויות העובדים בשם הסדר הלאומי. משמעות הדבר הייתה לעתים קרובות ברית קרובה של עסקים גדולים וממשליים.

לעומת זאת, הקומוניזם ביטל את התעשייה והעסקים הפרטיים, ביטל משקים, ביטל רכוש פרטי והציב את המנהיגים הפוליטיים והממשלתיים כאחראים לעסקים ותעשייה – כולם בתיאוריה היו אמורים להרוויח ולחיות בתנאים שווים.

הפשיזם מדגיש את ההבדלים בין מדינות ואילו הקומוניזם מבקש איחוד עולמי. הפשיזם בנוי על רעיונות בלתי ניתנים לשינוי של אומה וגזע – האומה חזקה כשהיא הומוגנית ומאוחדת; הטוהר הגזעי או התרבותי של מדינה תורם לאחדות ולחוזקה

רעיונות גזעיים בלטו יותר בגרמניה הנאצית מאשר במשטרים פשיסטיים אחרים, אולם הדגש על תרבות לאומית הוא מרכזי.  הפשיזם גם מבקש להשיג גאווה לאומית – או ליתר דיוק חזרה של עטרה לישנה ולתקופה בה היתה גדלות לאומית.  עובדה זו גרמה עתים קרובות למשטרים הפאשיסטים לנקוט  תוקפנות צבאית לכיבוש או “להחזיר” שטחים. למשל, מוסוליני רצה לשחזר את האימפריה הרומית והיטלר השתמש בגרמניה שאיבדה שטחים במזרח כעילה לסיפוח ופלישה.

לעומת זאת, הקומוניזם מבוסס על הרעיון שהחלוקה האמיתית היחידה בעולם הייתה בין העובדים לבעלים – הפרולטריון והבורגנות.

קומוניסטים ביקשו להמיס זהויות לאומיות ולעודד מהפכה קומוניסטית עולמית – רעיון קומוניסטי מרכזי הוא ש”לאום” הוא מושג מלאכותי שנועד לחלק את עובדי העולם מלזרוק את מדכאיו. ברית המועצות הסיטה בכוח מיליוני אנשים בתוך המדינה בנסיון לערבב קבוצות ולמוסס הבדלי תרבות.

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *