מה ההבדל בין חיטה לשעורה? 🌾

 איך מבדילים בין שעורה לחיטה?

ֿשעורה וחיטה שייכות לתזונה היומיומית שלנו ורובנו צורכים אותן באופן תדיר. שתיהן ממשפחת הדגנים ושתיהן הן חלק ומשבעת המינים. חיטה ושעורה הן בין הדגנים הקדומים ביותר שגידל האדם, והן נתגלו ע״י הקדמונים לפני 10,000 שנים לפחות.

הן משמשות ליצירת מאכלים ומשקאות וצורתן החיצונית נראית פחות או יותר דומה, אך יש בכל זאת כמה הבדלים ביניהן:

שעורה (Barley)

שעורה היא הרכיב העיקרי בדגני בוקר, היא גם משמשת לייצור בירה והיא המקור העיקרי של מספוא (האוכל כל חיות המשק)

שעורה היא עשב רך וקל לבישול, היא מבושלת בקלות כמו אורז. בשעורה יש תכולת סיבים גבוהה יותר מאשר חיטה. שעורה היא דגן בעל תכולת קמח נמוכה ויבול דל בהשוואה לחיטה.

שימוש שעורה הוא גם נרחב למדי. השעורה משמשת בדרך כלל להכנת בירות. כדי לייצר בירה יש להפוך את השעורה ללתת בפעולה שנקראת לִתוּת. הלתת  משמש להכנת בירות וחלק מן הלתת (מאלט) משמש להכנת דגנים בוקר ומוצרי דגנים אחרים.

שעורה ידועה גם בשמותיה הנוספים – גריסים או גריסי פנינה.

חיטה (Wheat)

לחיטה יש ערך מסחרי גבוה מאוד. זה נובע מכך שיש לה שימושים רבים בתעשיה במיוחד בתעשייה הלחם. קמח חיטה הוא הפופולארי היותר באפיית לחמים ובייצור אטריות, פסטות, קרקרים, פנקייק, מזון לבעלי חיים וגם אלכוהול. חיטה הינה הדגן הנפוץ בעולם לאחר תירס ואורז

חיטה, היא דגן יותר קשה ובעלת טעם יותר חלש מאשר שעורה, לכן מעדיפים את השעורה בייצור של בירה ואלכוהול. כדי לבשל חיטה, צריך לרכך אותה ע״י השרייה במים לפני הבישול. מכאן שבישול של החיטה הוא גם קצת מורכב.

הסיבה שהחיטה היא כל כך נפוצה בתעשיית המזון קשורה לתכונה חשובה שלה: יכולת החיטה להפוך לאלסטית כאשר מערבבים אותה עם נוזלים ובכך למעשה לייצר בצק הקל ונוח לעיבוד למוצרי מזון שונים.ישנם זנים שונים של חיטה ולכל אחד מהזנים יש שימוש שונה במזונות, בינהם דורום, כוסמין, Kamut ועוד.

חיטה אדומה קשה משמשת להכנת קמח לחם. חיטה דורום משמשת להכנת מקרוני ספגטי ופסטה. מאפים עשוים מקמח של חיטה לבנה. ביסקוויטים, קרקרים ועוגות מיוצרים  מחיטה אדומה רכה.

מה שפחות ידוע הוא שחיטה היא רכיב גם בייצור של שטיחים, נייר וסלי קש

מהי אם החיטה ואיך היא קשורה לשעורה

ישנם הרבה זנים של חיטה והחיפוש אחרי הזן הקדום של החיטה ממנו נוצרו הזנים העכשווים העסיקה את החוקרים ממושכות.

אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תירבתו  את החיטה שאותה אנו אוכלים כיום. התירבות של החיטה נעשה באיזו בצפון ארץ ישראל של ימינו לפני 10,000 שנים .

החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. בתחילה הם סברו שהיא שעורה, אבל מייד הם עלו על הטעות והבינו שזוהי חיטת הבר אותה הם חיפשו

את אם החיטה גילה אהרון אהרונסון (שהקים גם את מחתרת ניל״י) סמוך לראש פינה והקנתה לו פרסום רב כאגרונום.

החשיבות של גילוי אם החיטה היא ביכולת שלנו לייצר סוגי חיטה שונים וחסינים יותר

קציר שעורה וקציר חיטה

את השעורה קוצרים בדרך כלל בעונות חמות יותר, ובדרך כלל הקציר מתבצע בחודשי האביב. מכאן נובע יתרון גדול של השעורה על פני החיטה, שאפשר לגדלה גם במקומות צחיחים וחמים יותר.

חיטה לעומת זאת מעדיפה מזג אוויר קריר יותר ואקלים מתון ולכן היא נקטפת בתחילת החורף

כאשר החיטה מוכנה לקציר, היא בגוון חום או זהוב   שעורה לפני קציר היא בגוון לבן צהוב.

איך מבדילים בין שעורה לחיטה

• שיבולת השעורה ארוכה יותר בהשוואה לשיבולת החיטה
• לשעורה יש הרבה יותר זקיקים דמויי שיער מאשר לחיטה (ולכן שמה שעורה).
• גרעיני החיטה יותר "שמנים" ועגולים, ואילו גרעיני השעורה יותר צרים וארוכים.