מה ההבדל בין נשיא לראש ממשלה?

ההבדלים בין ראש ממשלה לבין נשיא קשורים מאוד לשאלה באיזו מדינה מדובר ובאיזה משטר.

מנהיגי העולם מקבלים תארים רבים: ראש-ממשלה, קנצלר, יו”ר, נשיא, וכו’. אבל שניים מהנפוצים ביותר הם נשיא וראש ממשלה. מה מבדיל אותם מלבד הרמז של האחרון להבדל היבשתי?

כראש המחוקקים, ראש ממשלה מוביל בדרך כלל את פעולות הממשלה. כראש המדינה, הנשיא משמש כנציג הציבורי הראשי של המדינה ולעתים קרובות מבצע חובות טקסיות רבות כמו קבלת פנים של נכבדי חוץ למדינה בביקורם. במדינות רבות הנשיא הוא המפקד הראשי של הכוחות המזוינים.

הבדל עיקרי נוסף הוא כיצד אדם יכול להיות נשיא או ראש ממשלה. לרוב, נשיאים נבחרים על ידי העם. לעומת זאת, ראשי ממשלה נוטים להיות חברי מחוקק שבוחר אותם להיות מנהיגו.

סמכויותיו ותפקידיו המדויקים של נשיא או ראש ממשלה יהיו תלויים במדינה הספציפית, כמו גם בשיטת הממשל והחוקים במדינה זו. לדוגמה, לראש ממשלה במדינה שיש לה גם נשיא יהיו לרוב פחות סמכויות מאשר ראש ממשלה במדינה שבה המלך הוא ראש המדינה.

מהו ראש ממשלה ומהו נשיא?

ראש ממשלה, בהגדרתו, צריך להיות מסוגל לנבל את ברוב במחוקק. במערכת פרלמנטרית קובע ראש הממשלה את סדר היום הלאומי, ממנה את פקידים בממשלה ובממשל על פי בקשת מפלגה או ע”פ קואליציה של מפלגות.

במערכות הפרלמנטריות, נשיאים – אם הם קיימים – משמשים כראשי מדינות טקסיים ברובם. במונרכיות חוקתיות, תפקידים כאלה ממלאים על ידי המלך או המלכה. אם ראש ממשלה מאבד את המנדט החקיקתי, מפלגות האופוזיציה עשויות לקרוא להצבעת אמון במאמץ להפיל את הממשלה המכהנת. במקרה זה, יתבקש הנשיא לקרוא רשמית למחוקקים ולקבוע בחירות חדשות.

הרעיון של נשיא שמכהן בתפקיד כפול גם כראש מדינה וגם כראש ממשלה מקורו במבנים מנהלתיים קולוניאליים בריטים בצפון אמריקה.

מנהיגי המועצות הקולוניאליות נקראו נשיאים, וכך גם ראשי כמה ממשלות מדינה. הנציג הנשיא בקונגרס הקונטיננטלי שמר על התואר, וכאשר החוקה האמריקנית יצרה את נשיאות ארצות הברית התפקיד נשאסמכויות הביצוע מורחבות מאוד.

מעצמות אלה גדלו באופן דרמטי עם הזמן – במיוחד בתקופות של משבר לאומי – שהביאו את ההיסטוריון ארתור שלזינגר, ג’וניור, לתאר את המשרד המודרני כ”נשיאות הקיסרות “. עם זאת, נותרה עדיין הפרדת סמכויות מסוימת: נשיא ארה”ב אינו יכול להנהיג ישירות את נושאי החקיקה, והקונגרס שומר על כוחו של האוצר. בתרחיש הגרוע ביותר, המחוקק והנשיא עלולים להפסיק את שיתוף הפעולה וליצור מצב בו נושאי המשרה משרתים למעשה ללא שליטה.

יתכן ששתי הדוגמאות הבולטות ביותר לשיטות המוזכרות מעלה הן נשיא ארה”ב וראש ממשלת בריטניה.

הנשיאות הצרפתית תחת הרפובליקה החמישית מחזיקה בכוח ביצועי משמעותית יותר ממקבילתה האמריקאית, אם כי עדיין ניתן לבקר אותה באופן חלקי על ידי מפלגות האופוזיציה באסיפה הלאומית (בית המחוקקים התחתון).

מאז מינויו של ולדימיר פוטין לראש ממשלת רוסיה בשנת 1999 ובחירתו כנשיא בהמשך אותה שנה, עבר מאזן הכוחות המנהלים באותה מדינה לאחד משני התפקידים שהוא ממלא באותה עת.

הוסיפו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *